אני שווה ובעלת ערך

משפט שעליו חזרתי שעות אחדות

בהתחלה צחקתי, כי נשמע שקר

בשנייה גמגמתי, כי לא האמנתי

בשלישית התעייפתי, כי שקרים שמעתי

בחמישית, האמנתי

כל בני האדם בעלי ערך

ראשית שמעתי, שנית צחקתי, שלישית התעייפתי

ברביעית האמנתי

אני שווה כמו כולם

ראשית שמעתי, שנית צחקתי, שלישית התעייפתי

רביעית, צחקתי, חמישית גמגמתי ושישית האמנתי

משפט שמורכב ממשפטים עצמאיים, היה קשה מאוד לשמוע אותו בפעם הראשונה

לא האמנתי לחלוטין, כיי הריי, איך לי יש ערך כמו כולם?

פעם שנייה עדיין היה לי ספק בלב, ואף שדקלמתי את המשפט שוב ושוב, היה לי צורך לתת לעצמי דוגמאות למה אני לא שווה ובעלת ערך

פעם שלישית, התחלתי להאמין בשקר, אבל ניסיתי לדקלם לעצמי משפטים שפעם הנחו אותי - אנשים שאכזבו אותי

כדיי להוכיח לעצמי שלא כולם בעלי ערך

פעם רביעית: צחקתי על עצמי, כי אני כבר לא יודעת מה נכון ומה לא

ופעם חמישית, התחלתי להאמין