המכבסה

ובגלל זה אולי מפתיעים תהליכים כמו למשל גמילה, שזה תהליך מעגלי ידוע, אבל התחיל קצת אחרי פסח, כשנראה שלחוליו אין שמץ של מושג מה הוא אמור לעשות כשמורידים לו את החיתול, אבל עכשיו, רק כמה שבועות אחרי, הוא קם יבש כבר יותר משבוע.

החיים לא לינאריים.

אולי בגלל זה מדהים להסתכל כל פעם מחדש על הסדר והסימטריה שקיימים בכל עלה, ובכל פרח קטנטן. אבל באנימציה תלת מימדית, הקושי העיקרי הוא לתפוס את אותו חלק מקומט, מלוכלך, שיעשה את ההבדל  בינו ובין פרח מלאכותי.

החיים לא ליניאריים.

בגלל זה מפתיע כשלפעמים הם תופסים לעצמם קו שנראה כאילו בוים בידי מפיק מתוצרת  ערוץ "הולמרק", אתם מכירים את הסרטים הקטנים הרגישים האיטיים אך המלוהקים היטב? שבהם הכל מתחיל במין מתח בלתי אפשרי בין, נניח, שתי גיסות ואחיינים, אבל אז לאט לאט, דווקא בעיצומו של מסע קניות מפרך בסופר נוצרת התפנית ונקשר קשר אחר? כעת  עוברים למוסיקת כינורות סודות נגלים, כמה דמעות ניגרות, ומשם הדרך קצרה לגראנד פינאלה עם הדרמה שבסוף הסרט כאשר הפרידה נעשית ממקום שונה לגמרי?

(טוב, זה עדיין אמצע הסרט אבל טפו טפוו טפווו ויותר אני לא אגיד מילה נגד העין של הרע).

החיים הם לא לינאריים.

אבל לפעמים נסגרים מעגלים.