הפשטידה הזו יצאה ממש מוצלחת
ואם מפזרים את שלבי ההכנה על כמה ימים וכניסות למטבח, יוצא שהיא אפילו די צ'יקצ'קית.
מלית:
חציל גדול – מחוררים במזלג, עוטפים בנייר כסף ואופים בחום גבוה עד שהוא רך מאד. (אפשר את השלב הזה לעשות גם כמה ימים מראש, כשמפעילים את התנור למטרה אחרת, ולשמור במקרר).
מרוקנים את תוכו של החציל בכף לקערה גדולה ומוסיפים:
ככוס גבינה לבנה (מכל סוג, עדיף למחזר את שאריות הגבינה הלא טריה שבמקרר.
כ מאה(+) גרם גבנ"ץ/פטה/גבינת עיזים (כל סוג שתבחרו "יצבע" את הטעם לפי ניחוחו)
שתי ביצים
שתי כפות גדושות של אבקת מרק בטעם עוף
מעט פלפל גרוס
בצל גדול קצוץ דק (אזמרלדה, אמנם יש בצל אבל הפעם לא צריך לטגן אותו! תודי שזה שיפור).
תחתית בצק (לא הכרחי – אבל מחגג את הפשטידה).
גביע יוגורט
חבילת מרגרינה לאפיה
2 וחצי כוסות קמח
לשים הכל לבצק. לא נורא בכלל אם המרגרינה קצת קרה ולא ממש מתערבבת, זה ייתן אפקט דומה לבצק עלים.
הכמות מספיקה לשתי פעמים (חצי כדאי לשמור בהקפאה לפשטידה הבאה).
מרדדים את הבצק ומשטחים על התבנית (לא לשכוח לשמנה קצת)
יוצקים את המלית, ואופים בחום גבוה (נניח, 180-200) בערך חצי שעה, עד שמזהיבה.
השידרוג של הג'סטיס (מתאים לרוב הפשטידות באשר הן)
ועכשיו הקטע שהופך את הכל לחגיגי וטעים, ולא מומלץ לוותר:
מסדרים פרוסות עגבניה דקות סביב סביב
מפזרים מעל אורגנו מיובש
ומזליפים מעט מעט שמן זית על העגבניות.
בתיאבון וחג שמייח!
* גילוי נאות: כותבת שורות אלו מכורה לחצילים על כל נגזרותיהם. לאחרונה הופצה שמועה שיש אנשים שלא אוהבים חצילים. המערכת עדיין מסרבת להאמין.