המדור הצרכני של ס.לשה
נגמר לי הקרם גוף.
קניתי את זה של דאב שהבטיח זהב על גבי שנהב שיש בו "פרוטאין משי, למראה עור זוהר ומשיי". קיץ וזה, מי לא רוצה עור זוהר ומשיי? הריח נחמד פלוס, המרקם נעים וחלק. נו שויין. קניתי.
באוטו פתאום שמתי לב שהמכנסיים שלי נוצצות. יכול להיות שהן עד כדי כך סינתטיות? שימרי טימברס! זה מהזרועות שלי!
ההאבלים דחפו נצנצים זעירים לתוך הקרם. ועכשיו אני נוצצת כולי. כמו כלה ביום חופתה*.
יצאתי שירי מיימון.
ועוד במדורי השבוע: סנו פוליש דוחה חרקים.
ביקשתי מג'סטיס סנו פוליש בבקבוק הירוק, שלא רק אני אזהר, שגם הרצפה תבהיק ותבריק.
(זה מאד קשה אם יש בבית כלבה, שני ילדים שאחד מהם מאד אוהב להשקות את הגינה ולשחק בחול והשניה מאד אוהבת לעשות "ניסוי במדעים"**)
הביא את זה בבקבוק הירוק, שדוחה חרקים. לא מה שהתכוונתי, אבל כל העובדות היו בעדו.
הרצפה לא הוברקה אפילו לא באלפית השניה הבתולית שאחרי הסמרטוט.
הנמלים ממשיכות לבקר כרגיל, ונרשמה עליה מרשימה במספר גמלי השלמה שנצפו בסלון.
אבל הריח הלימוני. ממממ. נפלא. מעורר בי שמחת חיים סבאבית, כאילו לעסתי חופן עלי גת. האפקט האפרודיזיאקי ממש השתלם לג'סט.
*במו אזני שמעתי כלה באר-שבעית מבקשת מהמאפרת: "אני רוצה שאת תאפרי אותי מחר, אבל גס, גס".
**שזה לבדוק מה קורה אם מערבבים מים, אבקת קקאו וסוכר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
