זה קשה , יש לי כלכך הרבה להגיד ואף אחד שיקשיב . פונים אליי לעזרה ,כשאנשים צריכים לפרוק או רק כשצריכים מישהו שיעודד אותם , אבל שוכחים אותי . אני צריכה לשמוע על הבעיות המפגרות שלהם , בזמן ששלי הרבה יותר גרועות . אני חותכת כבר כמעט שנה , אף אחד לא יודע או שפשוט לא אכפת להם , מה שנשמע לי יותר הגיוני . להיות לבד זה כל כך קשה , אני מרגישה שאני מובסת , מהמילים של עצמי , אני עושה את זה לעצמי , זה יותר גרוע מהכול הבעיה היא שאין לי כוונה להפסיק .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
