הייתי אתמול בקריון עם המשפחה.קניתי שם את היומן של אנה פרנק תמיד רציתי לקרוא אותו אז קניתי:P אכלנו בקריון גלידה (שזה המאכל האהוב עליי ביותר אני יכולה לאכול גלידות בלי הפסקה....) אחר כך טיילנו קצת. היינו בחנויות בגדים וכאלה. אליפים היו בקניון... ברור שלא הלכתי לראות אני לא אוהבת אותם בכלל. קיצר אין הרבה מה לספר על אתמול אבל אני מאוד נהנתייייי. שחזרנו הלכנו לאכול פיצה וסלט כי היינו רעבים. שהגענו הביתה בסביבות 9 וחצי קראתי קצת מהיומן של אנה פרנק וזה היה כל כך יפה הכתיבה שלה נהדרררתת! היא מתארת הכל אפילו את כל הבניין שבה היא הסתתרה וגם את הילדים מהכיתה שלה והכל. כאילו מרגישים שאתה ממש בתוך זה. האוירה הייתה די מפחידה בכל זאת,שואה,רצח, דמים, מלחמההיא מפחדת שלא יתפסו אותה, כל הזמן צריך להיזהר, להסתתר וזה ממש מפחידדד. נרדמתי ממש מאוחר בגלל הספר. לא שהגעתי לקטע המפחיד ביותר אבל זה היה בגלל האוירה.רק לחשוב שנרצחו כל כך הרבה אנשים בגלל...... בעצם כלום. ביומן יש תמונות של המשפחה שלה ושלה ועמדו לי דמעות בעיניים שרק ראיתי אותם(את התמונות) הייתה גם תמונה של הארון שמאחוריו הם הסתתרו זה היה כל כך מפחיד. אני הולכת להמשיך לקרוא אז ביי!
הפוסט ה-11 למטה אל תשכחו אותו!
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
