החיים שלי ועוד...

אז מה אמרתי ? שחזרתי לפה ? עבר די הרבה זמן מאז שהעלתי פה פוסט . אבל עכשיו הרגשתי שאני ממש חייבת . אני חייבת לכתוב את מה שאני עוברת ( לקחתי את זה קצת יותר מידי קשה .. ) אז יום אחרי האפטר פארטי המושלם עם הדיג'י והאוכל שעשינו אחרי המסיבת סיום המושלמת שלנו לא הלכנו לבית ספר במקום זה הלכנו לבריכה ולא היו הרבה מהשכבה אז בקיצור ילד מהשכבה שאל אותי אם אני רוצה איזה ילד ( שאני כרגע אוהבת (: ) ואמרתי לא יודעת .. ( כן !! ) והוא שאל אם אני רוצה לנסות אמרתי אמ טוב .. אחר כך ידיד שלי בא ושאלתי אותו למה הוא שאל אותי ( גם הוא ידע על זה ) והוא אמר לי שאמרו שאני אוהבת אותו ואמתי לו איזה חמוד ואיזה תיספורת יפה יש לו ואמרתי לו שבכלל לא אמרתי ( למרות שחמוד אמרתי לו שהוא אמר שהוא יעזור לי במשהו ותיספורת יפה באמת אמרתי כי היא באמת הייתה מושלמת .. ) ונראה לי שמי שאמר לו זה אחת מהחברות הטובות שלי היא הייתה איתי רק היא שאמרתי את כל הדברים האלה .. אחרי שהבריכה נסגרה חזרנו הביתה וידיד שלי שאל אם אני רוצה איזה ילד שהוא אחד המכוערים והמגודלים והשמנים שיש ( מצטערת אבל למדתי להגיד את האמת ככה שאין לי טקט בכלל ) ואז שלחו לי הודעות מאיזה מספר שזה של המגודל ואני לא יכולה לענות כי יש משהו באייפון המטומטם שלי אז מן הסתם לא עניתי .. והוא מתקשר אליי וגם ידיד שלי ואני לא עניתי .. כמה ימים אחרי שגם באותם ימים הוא לא הפסיק לשלוח לי הודעות אני מדליקה תאייפון מהעיגול ורואה 29 הודעות מהילד הזה ! הוא לא נורמלי !!!!! לא עניתי .. יום אחרי זה היה לנו את הקונצרט האחרון בבית ספר ובכללי אני לא ניגנתי כי פשוט לא ידעתי סתם שנתיים מהחיים שלי .. החזרנו את הכלים ופחדתי שלא יראו שיש בחליל שלי סדקים , מכות , שריטות , שקעים שלא צריכים להיות , חלק שנשבר שעכשיו יוצא בקלות כי הייתי לסובב אותו הא לא ראו בסוף כי לא בדקו .. חח  טוב אז כמו שאולי חלק מכם יודעים סיימתי כיתה ו' ממש אתמול . התעודה הייתה סבבה אבל היה משהו שהרס את המצויינים והטובמאודים וזה חינוך גופני .. אופס ... ספורט ? אני + ספורט ? חחחחחחחחחחחחחחח מממש לא . אז קיבלתי כ.טוב מאוד .. לא שזה ממש גרוע אבל זה 84-90 . אפשר להגיד שהמורה העלה לי קצת יותר מידי כי הייתי צריכה לקבל נכשל . אני לא עושה כלום בשיעור ספורט . טוב קצת נסחפתי עם העניין הזה של הספורט בואו נעבור לחלק הגרוע ביותר של אתמול . פעם אחרונה שאני רואה חצי או אפילו יותר מהילדים בבית ספר .. חלקם יהיו בחטיבה אחרת והחלק השני בחטיבה שונה מהראשונה . בינהם הילד שחפרתי עליו פה ולא הפסקתי לכתוב כמה אני אוהבת אותו אבל לפני שבועיים זה עבר והאהבה שלי עברה בתוך שנייה לאהוב מישהו אחר שעליו אספר בהמשך. את החברה הכי טובה שלי או כמו שאנחנו קוראות לעצמנו -B.F.F שזה best friend forever . מה עם הילדה שאני לא יכולה לסבול את מי אני ישנא אחר כך ? (בהומור מרושע .. ) עוד כמה שלא אכפת לי שילכו . אבל יש גם את החלק השני שבו אני הולכת אליו , 2 חברות טובות שלי , 3 ילדים שהם שכנים שלי והם חברים טובים שלי , ילדה שאני לא מחבבת בכלל שהולכת להיות איתי באותה כיתה (help meeee!!) , עוד 2 ילדים שאנחנו ידידים או משהו כזה (אחד מהם אוהב אותי ) והילד שאני אוהבת עכשיו שגיליתי שהוא גר לידי אז יש מצב שנילך ביחד (!!!!!!!!!:*) הא והחטיבה קרובה לבית שלי שחכתי להזכיר .. אז אחרי שחילקו לנו תעודות הייתה הפסקה כל הכיתה שלי רצה לכיתה השנייה ( שזה מרחק של 2 צעדים ככה שגם השמנמנים באו -שוב הומר די מרושע- ) כל ילד חיפש טוב והתחיל לכתוב על החולצות ( לבנות ) של אחרים כמו בהצלחה , אוהבת אותך , חיימשלי , נסיכה שלי , גבר שלי , אח שלי ועוד דברים כאלה . החולצה שלי מלאה בדברים האלה . כתבתי לאחרים וידידים שלי כתבו לי חיימשלי , נסיכה שלי וכאלה ואני כתבתי להם גם . אז בא "התור" של המגודל שסיפרתי בהתחלה שאוהב אותי ואמר לי לכתוב לו אז כתבתי לו בהצלחה ( מה שלא כתבתי עדיין לאף אחד וכתבתי לכל הילדים כולל ידידים שלי את החיימשלי וכאלה ) אז הוא שאל מה כתבתי אמרתי לו בהצלחה והוא דפק את הפרצוף הכי מוזר בעולם אזז החזרתי לו אחד אחר בחזרה ... חחחח ...חילקו לנו כל מיני תעודות הצטיינות ושטויות כאלה יחד עם כל בית ספר במקום כזה שנקרא אצלנו אמפי .. ישבתי למעלה ראיתי את כל הבית ספר את הילדים החמודים מכיתות א' , את המוזרים מהכיתות היותר גבוהות שחושבים שהם חיים בסרט אקשן מצוייר בהמשכים , את הילד החמוד מכיתה ה' שאהב אותי וניראלי שעדיין אוהב , את המורות הפסיכיות ואת המורה הכי רעה בעולם המורה לאנגלית שכולם שונאים !!! בקיצר המנהלת אמרה ניראה אותכם בשנה הבאה פתאום התחילו הגעגועים . אני לא יהיה פה שנה הבאה ולא יראה את כל הילדים שמקודם הזכרתי . אני יתגעגע ליסודי כי בחטיבה לא אראה ילדים קטנים וחמודים אנחנו נהיה הקטנים ( והמוזרים ) ולא יהיו ילדים מוזרים שחושבים שהם חיים בסרט אקשן והם יחשבו שיש להם רובה עם הידים ושהם יכולים לרוץ ולהתחבאות במקומות מוזרים כולל לזחול על הריצפה ולחשוב שהם בסוג של טירונות מהסרטים .. אני יתגעגע . אחרי הטקס המוזר הזה או איך שלא קוראים לזה שזה היה גם הפעם האחרונה שישיבנו שמה וגם הפעם האחרונה של טקס ביסודי נכנסו לכל הכיתתות להגיד להתראות ואחר כך שמו לנו שירים והתחלנו לרקוד ולהשתגע .הילד שאני אוהבת היה צריך ללכת מוקדם הוא עלה על ההסעה שלו והלך לא אראה אותו חודשיים :( הייתי עצובה . אחרי שהריקודים נגמרו ושמענו את הצלצול האחרון והמעצבן ( תאמינו לי שאם הייתם בבית ספר שלנו הייתם משתגעים לשמוע חלילים בתור צלצול במיוחד שאתה נגנת בחליל ושנאת כל רגע לראות אותו ) הבאתי את התיק מהכיתה ושיצאתי ראיתי את הילד שאהבתי ליד המדרגות .אין מה לעשות אני יתגעגע כי שנתיים מהחיים שלי או אפילו יותר אהבתי אותו ופתאום זה נעצר. אמרתי לו ביי עצוב שכזה והוא אמרה " ככה אומים שלום ? " הוא הושטי את ידיו לחיבוק ופשוט חיבקתי אותו . כמה חלמתי לתת לו חיבוק ועכשיו זה קורה . חייכנו והוא המשיך לכייון הכיתה ואני המשכתי לרדת במדרגות הנוספות והוא לעלות במדרגות הסתכלתי אחורה וכל כך התגעגעתי יותר מתמיד. התחילו להופיע הדמעות וניסיתי להיות חזקה שלא יצאו עוד . עמדתי ליד דלת בית ספר הסתכלתי אחורה אמרתי בליבי להתראות והמשכתי ללכת אל עבר השער . בכיתי כל הדרך באוטו הביתה אבא שלי שנהג לא הבין למה אני בוכה ופשוט לא יכלתי . הגענו הביתה הראיתי לאמא את התעודה והספר מחזור שקיבלנו הגעתי למחשב והדלקתי אותו , נכנסתי לפוטושופ ולבלוג חתימות . כעבור כמה שעות כבר היינו בדרך לתל אביב לקנות בגדים ובדרך בכיתי שוב . החיבוק שלנו לא יצא לי מהראש והמחשבה שיותר לא אראה אותו . אני חושבת שבאיזה מקום אני עדיין אוהבת אותו ורוצה שיבוא לחטיבה שאני הולכת אליה וכנראה שהסיכוי עכשיו הוא קטן . 

השורה מהשיר It`s time to say good bye ..(זה הזמן להגיד להתראות ) לא יצאה לי מהראש .