היי! אז היום החזרות באחד ורבע..אז החלטתי לפתוח ת'מחשב וסתם להתחיל לכתוב.טוב אז הנה אני פה...מה שיהיה בחזרה לא נראה לי כל כך מעניין כי כבר זה כמעט כמו כל חזרה שעידכנתי... אני לא יתחיל לפרט על הריקודים ועל מה שהיה בחזרה כי יש מצב שאותכם זה לא הכי יעניין או ככה לפחות אני חושבת.הכי כיף בחזרות זה לפגוש את השכבה.זה משהו כיפי כזה במיוחד ביום הראשןו שהגעתי לחזרות...למרות שהוא היה יום דיי מוזר אבל אחרי חופש כזה מוזר לראות את השכבה זה דווקא כיף.זה ככה גם בכל יום שאני מגיעה לבית ספר בגלל החזרות.עכשיו כבר הגיעה השעה 11 (התחלתי לכתוב ב-10 ועשיתי הפסקה) בנות דודות שלנו המתוקות פה והם עושות בריכה אצלנו.החופש די משעמם למרות שהוא נגמר בשבוע הבא.סוף סוף כיתה ו' להיות הכי בוגרת בבית הספר,לחשוב שעברו לי 5 שנים שלמות מאז שהגעתי לבית הספר והנה הזמן עובר כל כך לאט ואני זוכרת את היום הראשון לבית הספר כאילו זה היה ממש אתמול.והיום האתמול היה ממש מזמן.הזמן מוזר? או שזאת רק אני? כנראה שזאת אני.עוד לא סיימתי את השיעורים שלי באנגלית חח מה לעשות?! אין לי כוח לזה אבל אולי אני יעשה את זה היום.או שזה כבר מאוחר?חח עדיף להפסיק לשאול את עצמי שאלות....אני עדייין חושבת על מה לכתוב ובנתיים מה שפה זה רק מה שעובר לי בראש בשנייות האלה.הנה עברו עוד עשר דקות שבשבילי לא היו אפילו דקה.תחשבו על זה אתם...אתם בטח יותר גדולים ממני תחשבו על איזה מהר הזמן עובר.אני אולי קצת חופרת אבל אני חייבת להמשיך לכתוב.גם עוד מעט יעבור החופש הגדול שגם בשבילי הוא עבר כל כך מהר ואני בטוחה שלעוד כמה. אבל בסוף החופש אני חוזרת ליומן שלי הרגיל שאני כותבת כל שנה ומה עם הבלוג הזה? לא חשבתי על זה...כנראה שאני יכתוב בשני יומנים הבלוג יומן והיומן.אני אוהבת לשמוע מוזיקה לועזית וגם משה פרץ.אני אוהבת מאוד לשיר אני לא בטוחה שאני שרה הכי יפה בעולם אבל הכי כיף זה לשיר באנגלית ובלי שאף אחד יראה וישמע. אני כל כך מתביישת...אני רוצה לכתוב פוסט ארוך אבל לא משעמם אחד שכיף לקרוא אבל זה משאיר משהו בראש שחושבים עליו.כבר כואב לי הראש.על מה אני יכתוב? צריך שיקרה משהו מעניין(לא מ-פ-ח-י-ד-!) חחח... אבל תכלס על מה יש לי לכתוב? אני בת 11 וחצי...איזה דברים מעניינים כבר יכולים לקרות בגיל הזה? את התשובה הזאת אני לא יודעת.הפושט הזה נראה דיי מעפן אבל על מה כבר אני יכתוב?
תקשיבו לשיר עד הסוף או לפחות למילים.יש בשיר משהו שמרגיע אותי. אולי גם אותכם.
ביי ביי!!
דרך אגב הפוסט מופיע ב"עודכנו לאחרונה" זה אומר שזה כן פוסט ארוך?!
לא השתמשתי הרבה זמן בחייכנים. אבל הנה עכשיו כן. היום גם היה לנו חזרות כמו כל השבוע. אבל הרגשתי שדווקא היום היה יותר כיף מכל פעם אחרת.אני לא יודעת למה אבל זאת רק סתם תחושה.גם היום התעוררתי בשעה 9 כדי להספיק להתארגן וגם היום הייתי צריכה להגיע יותר מוקדם כדי לעבוד על הטקסטים של הקריינות...שהגעתי לבית הספר למדנו את הטקסטים(אני ומי שעוד קורא) ותמיד שאני קוראת ויש מסביבי עוד אנשים אני מתחילה להוסיף מילים או להחסיר ממה שכתוב בדף. אולי בגלל שאני ילדה מ-א-ו-ד ביישנית, גם ביטחון מי יודע אין לי...
-חזרות-
רקדנו גם כמו השבוע את השיר "תן" (ששרה רוני דלומי)שעוד לא סיפרתי לכם שאנחנו בכלל עם השיר הזה...וגם את השיר "מכתב לאחי" (עילי בוטנר וקובי אפללו) השירים למטה אם סתם בא לכם לשמוע...
טוב אז בקיצור היה גם היום מאוד כיף לרקוד..
היום בחזרות גם עמדתי ליד אחת מהחברות שלי וילדה אחרת שאוהבת להידבק ולחשוב שהיא טובה בהכל,שחושבת שהיא טובה מכולם,ושהיא חושבת שהיא מעלפת בשירה (תכלס מה זה לא נכון)דחפה אותי כדי לעמוד ליד חברה שלי ואני לא זזתי (למה נראההה לה שאני יתן לה מה שהיא רוצה?!!!) היא התחילה עם הפרצופים שלה והלכה לילדה אחרת.היא אמרה לה שאני דחפתי אותה ומתחילה להמציא עליי שטויות.
אני כל כך לא אוהבת את התנהגות הזאת!!!(אני בטוחה שעוד כמה...)
הייתה לנו הפסקה הייתי עם חברות שלי~המשך חזרה~ נסעתי הביתה&ראיתי טלויזיה והנה אני פה:)
רציתי גם להגיד תודה על כל מי שנכנס לבלוג וקורא,תודה גם לבלוג מאק' חתימות שהכין לי חתימה פשוט מקסימה
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
