פתחתי בלוג חתימות והוא די מצליח♥ ותחרות יופי שאני צריכה לנהל,להעלות שלבים ולהכין ביקורות..
אני מסתכלת בפוסטים אחורה ואני רואה שהייתי מעלה פוסט כמעט כל יום וביום כמה פוסטים. אני זוכרת שזה היה כיף:)
פתחתי את הבלוג מתוך שיעמום בחופש הגדול... ואז הקפאתי אותו אני עכשיו חוזרת♥
אני גם חושבת שהתקדמתי בהרבה ממה שהייתי בפוטושופ:)
אז בואו נחליט שהבלוג הוא רק יומן לבנתייים? את העיצובים אני יעלה בDepp (בלוג חתימות שלי) בפיזור בפוסטים בנוסף לחתימות.
-
טוב אז הילד שאני אוהבת עבר לשבת לידי והיום היה כיף איתו♥ מצד שני הילד שאוהב אותי עבר למקום רחוק ממני(הוא ישב קרוב לידי)
טוב אז מחר יש לנו מבחן בהיסטוריה ומה זה אין לי כוח!מזל שהוא אמריקאי♥
טוב אז רציתי להעלות תמונות של הדברים שקניתי אבל פשוט גיליתי שהמצלמה של הפלאפון שלי כבר לא טובה.. עד שצילמתי:( שיר שנדבקתי בו:
כתבתי את כל Someone Like You של אדל בדף עם כל המילים של השיר שכתובים באנלגית ואני זוכרת הכל מהראש:)
זה היה בשיעור ערבית המורה כתבה לכמעט כל הכיתה ביומן הייתה עבודה להגיש... קיבלתי בה 100(בערבית!)
יש ילד בבית ספר שמסתובב איתי בכל ההפסקות.. ואני עם חברה שלי. אנחנו יושבים במגרש ורואים את הבנים משחקים כדורגל ואני טוחנת לי שטויות ושומעת שירים.
הלכתי יום אחד ברגל עם חברה שלי (אני גרה רחוק מהבית ספר) הוא עבר בצד השני ל הכביש ושמעתי שריקה. הסתכלתי לצד והוא עשה לי שלום.
יש בעיה... הוא נמוך(הנמוך ויש לו קול מעצבן ...
לא נורא חח..
אמ לילד שאני אוהבת יש חברה והם די רבו אתמול יש אחד שמנסה להפריד בינהם הוא אמר שהוא חבר של חברה שלו וזה לא נכון אז הילד שאני אוהבת התעצבן עליה והוא לא הקשיב לה. וחברה שלו כל פיפס קטן היא יכולה להתעצבן ולהגיד 'למה אני צריכה אותו אני יחפש מישהו אחר..'
אז קודם כל היי♥ התגעגעתי לבלוג (לא שעזבתי אותו)פתחתי בלוג חתימות שהפוסט הראשון (הנוכחי) לא כזה להיט אז עבדתי ואני עובדת על חתימות יותר יפות ככה שאת כל היום אני מבלה במחשב ותוך כדי זה שומעת שירים.היה לנו היום מבחן בתנ''ך לי הוא היה קל אבל לחלק מהילדים הוא היה דווקא קשה. בשבת ואתמול למדתי למבחן זה 5 פרקים ואחר כך הייתי צריכה להכין משחק לאיזה שיעור(כולם קיבלו לעשות משחק שבסוף יהיה חלק מהציון) ועבדתי עליו מאוד קשה!! אתמול לא היה לי כל כך הרבה זמן להיות במחשב ובכלל כל הפוסט הקודם היה אז הייתי צריכה להשאיר אותו לאיזה כמה שבועות. טוב מה שרציתי לספר לכם זה על הילד מהכיתה שלי אני לא זוכרת שכתבתי פה אי פעם פוסט עליו. יש לו חברה והם נמצאים ביחד כל ההפסקות. משחקים באותה קבוצה(כדורגל),יושבים אחד ליד השני, הולכים כמו שני אנשים מבוגרים יותר ואני צריכה לראות את זה. הוא נפרד מהחברה הקודמת שלו וחזר לאקסית שהייתה חברה שלו לפני זאתי שעזב אותה. אני אף פעם לא אהבתי את האקסית שלו. לא רק בגלל שהם חברים אלא בגלל שהיא ילדה כל כך שתלטנית,עם קול של ציפור,חושבת שמגיע לה הכל,חושבת שהיא חכמה אבל לא ולא רואה אף אחד ממטר. בגלל זה לא אהבתי אותה מעולם. הכי מעצבן אותי שהוא תפוס ועוד עם מי. גם החברה הקודמת שלו הייתה כזאתי ועכשיו היא חברה של ילד שאני והוא דווקא מדברים חופשי ויושבים אחד ליד השני ודווקא כיף לי לדבר איתו. שיעור ערבית האחרון שהיה לנו ישבתי ליד הילד שאני אוהבת לא הפסקנו לדבר ולצחוק, זרמתי איתו עם מה שהוא עשה עד כדי כך שלא הקשבתי למורה וראיתי אותי ואותו בעולם אחר. עד שהמורה אמרה לי לתרגם משפט בערבית שלא היה לי מושג ממנו בכלום. אבל מה אני יעשה זה מה שקורה עם אהבה. הילדה שישבה קרוב אליו כתבה במחברת שלה את השם שלי + השם שלו מוקף בלב העלה בי חיוך ואז היא כתבה את השם שלו+בשם של חברה שלו ואז כבר היה בא לי להיכחד. אני זוכרת שבאחד מההפסקות ראיתי שכתוב על היד של חברה שלו את השם שלה +חבר שלה(הילד שאני אוהבת) =♥ זה היה הורג!!! אחר כך ראיתי את זה גם על היד שלו זה בכלל רצח אותי. כל זה נשמע אולי כמו הזיה בתוך המוח המוזר שלי אבל זה לא. אני חווה את זה כל יום את זה שאתם היא נכנסת לכיתה הוא ישר מחייך אליה והיא אליו ושחברה של הילד שיושב לידי נכנסת הוא גם מחייך והיא גם מחייכת אליו,שהילד שאני אוהבת נמצא איתה בכל ההפסקות הולכים יד ביד בבית ספר ושהוא מחכה לה כל סוף לימודים מחוץ לכיתה שלה ואז הם הולכים ביחד. אתם לא מבינים כמה זה קשה וכואב. אם קראתם הכל אתם מתוקים אם לא....
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
