.You may say I'm a dreamer, but I'm not the only one

אז היא שאלה אותי אם אמא אמרה לי משהו על זה שהיא באה לשבת.

אם זה היה קורה לפני חצי שנה, הייתי מספרת לה שהיא כל השבת חפרה לי שזה לא בסדר שסיפרתי לה ושהיא בחורה טובה ושזה לא טוב שהיא מתפדחת. הייתי מספרת לה כמה היא נעלבה שהיא הלכה אליה במקום לבוא אלינו. אולי גם הייתי מספרת לה שגם אני נעלבתי טיפה טיפה. אולי.

אבל עכשיו, פשוט שיקרתי לה. ומצד אחד ככ רציתי שהיא תאמין ומצד שני ככ קיוויתי שלא. אז בכיתי עכשיו קצת, שאפילו לאדם היחיד שיכולתי לספר לו דברים אני משקרת, אבל אני אעבור את זה. כמו שהסתדרתי עד שהיא הגיעה, אני אסתדר גם עכשיו. ועכשיו חוזרים לשקר לכולם, לחייך ולצחוק ולהעמיד פנים שהכל בסדר.

אולי בסוף זה באמת יהיה.

אז שוב דיכאון וקצת התייאשתי מלעשות עם זה משהו. אני חושבת שאני פשוט אשב ואחכה שזה יעבור. אולי אולפנה?

וראיתי את הקליפ ההוא של ג'נסן אקלס שאף אחד לא סותם לגביו [אחרי שמשהו כמו 9437562 שנה לא ראיתי סופרנטורל או שמעתי לועזי], ומה שיש לי להגיד זה (1) שאני באמת לא מבינה איך זה הגיוני שחשבתי שהוא כבר לא חתיך כי הוא ככ כן שבא לי לבכות (2) ושנראלי שהוא לא באמת שר כזה טוב, אבל בגלל שהוא כזה חתיך, אני משוכנעת שכן [עזבו] (3) ושאם אני אחזור לראות סופרנטורל או לשמוע לועזי זה יהיה בגללו (4) ושבעצם הוא הסיבה לכל הבעיות שלי. בגללו אני בסוף אחזור לשמוע לועזי בסוף, אני פשוט יודעת אתזה (5) וזהו, עכשיו הוצאתי את עצמי ממש דפוקה אבל לפחות אני מרגישה פחות זבל (6) ושאני ככ שונאת את הזיפים שלו כי הם זיפים [בעיקרון זה כי אני מקנאה כי זיפים זה ככ חתיך בעיני].

אז פורים.

התווכחתי אם עדיף באטמן או ספיידרמן [בארור שבאטמן] עם דוד שבחיים לא דיברתי איתו, עשינו צחוקים, אח שלי הצטלם עם בנדוד שלי עם הכומתה שלו, בנדוד אחר הזכיר לי שפעםפעם הייתי מכורה להארי פוטר, עשינו צחוקים בכללי.

אני אוהבת את המשפחה שלי.

מחר אולפנה.

שוב היא.

בהצלחה לנו.