.You may say I'm a dreamer, but I'm not the only one

גיליתי שאני מכירה את כל השירים בHelp חוץ מאחד. ועכשיו אני מכירה גם אותו. זה נחמד לי ^^
עכשיו אני חושבת שאני אעבוד על Abbey Road או Yellow Submarine. לא, בעצם Yellow Submarine כבד מדי. אולי Beatles for Sale.
הביטלס כל כך אדירים. והשירים שלהם איכותיים בכל מובן.
אני תוהה מה אני אעשה כשאני אכיר את כל השירים של הביטלס ושל אריק איינשטיין ושל כוורת. אני אצטרך להקה חדשה.
כל הפולשים, לפחות תהיו יעילים ותציעו לי להקות חדשות. יש מחיר לכל דבר, אתם יודעים. 

וול, פעם היה פה מלא מלא ג'ון/ג'ק. אבל זה גרם לאינטרנט רימון לחסום את הבלוג שלי. אני כל כך מתגעגעת לזמנים שמה שמילא לי את הראש היה ג'ייס ורק ג'ייס. ולא בגלל שהוא חתיך. טוב, גם בגלל זה, אבל לא הייתי בוהה בו כמו משוגעת. אפילו לא ממש דמיינתי איך הוא נראה. אני פשוט, כמו שקורנליה פונקה אמרה, מרגישה אותו. ואני אוהבת אותו כי הוא ראוי לזה. הוא ציני ושנון וסרקסטי, אבל עם זה כל כך עדין ורגיש. והוא מסתיר את זה, מה שהופך אותו ליותר אדיר. והוא אלרגי לשקרים. זה כל כך מדהים. והוא מנגן בפסנתר ואוהב ללכת יחף. והוא אוהב לשבת ולחשוב. אני יודעת עליו הרבה. הרבה מאד. אני אפילו מרגישה זכות לומר שהוא הרונדייל.
אבל ג'ק? אני יודעת עליו שהוא האדם הכי חתיך עלי אדמות, שהוא מהמאה ה51 ושיש לו רובה אדיר. אה, ושהוא ג'ייס בקטעים הצינים, אבל יותר מתון.
זה כל כך לא מספיק. והנה, גם עכשיו אני השארתי תמונה אחת רק כדי שאני אוכל לבהות בו תוך כדי הקלדה.
הממ.. אולי אני בכל זאת אשאיר תמונה אחת. טיפשה שכמוני.
פחח. לקרוא את זה עכשיו גורם לי להרגיש מטומטמת.

עוד 21 דקות.
אף פעם לא הייתי כזאת אובססיבית.
וזה לא שאני רעבה - אני לא רעבה בכלל. אני פשוט רוצה מוזיקה, אני נואשת למוזיקה.
היום אני אשמע שירים אדירים שאני כבר מכירה. מחר... אני חושבת שאני אשמע שירים של ג'ון בארומן. הקול שלו -, נראה איך הוא שר ועד כמה השירים שלו איכותיים.
אוי, אני יורדת רמה. הוא אפילו לא מהאייטיז.
אבל הוא אדיר.
אני הולכת להכין הבדלה.
מוזיקה. בקרוב. ממש בקרוב.

אוף, ביטחון עצמי נמוך דפוק. אני שונאת את זה ואת עצמי.
אני לא נחמדה, אני יודעת שלא. אבל אוף, אני מנסה. באמת שאני מנסה. אז אולי להפסיק לנסות, כי... אתם יודעים, מה הטעם אם זה לא עוזר?
אז נכון, יש פעמים שהטעם הוא בעצם הניסיון וההשתדלות, אבל אני סובלת כשאני מנסה להיות נחמדה. פאקינג סובלת. לחשוב על כל דבר שאני אומרת, לא להיות צינית. זה קשה, זאת לא אני.
לא שבדרך כלל אני כן אני.
חיים דפוקים. אגו דפוק. ביטחון עצמי דפוק.