וידוייה של אלטר אגו

חושבת עליך בלי סוף.

כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי. מה לעשות עם השילוב הבלתי נסבל הזה של ייאוש, אהבה, חרמנות, געגועים, עצב ובכל זאת גם תקווה כלשהי שהכל יסתדר ואני אחזור לזרועותיך, ארגיש שלמה כמו שהרגשתי איתך תמיד.

אני מתגעגעת לריח, למגע.. לטעם.

וזה פשוט קשה, קשה מדי. תמיד בוכה, תמיד חושבת, תמיד מתגעגעת.

אמרנו שאנחנו מיועדים אחד לשנייה, שזה הגורל שלנו ושלא משנה מה יקרה נמצא את הדרך בחזרה. אבל למה דרכינו היו צריכות להיפרד מלכתחילה?

אני מתגעגעת ורע לי. אני לבד, כל כך לבד.