וידוייה של אלטר אגו

אני לא יודעת מה נדפק בכוכבים בזמן האחרון, אבל ללא ספק משהו נדפק.

זה היה חודש הזוי, פשוט דפוק מכל בחינה אפשרית והאמת היא שמרוב שחפרתי על זה במקומות אחרים אני כבר לא רוצה לכתוב על זה יותר.

פשוט היה זוועתי. נשאיר את זה כך.

חדש-ישן.

אבל מה עם הסקס?

שוב הסתבכתי עם חייל עייף, עייף מכדי לזיין. לפחות כשהוא כן עושה את זה, זה טוב. אבל חבל שרוב הזמן אין לו כוח.

לפעמים אני תוהה למה אין לי פרטיות באתר הזה. אני ממש מרגישה רדופה, לפעמים. אבל רק לפעמים.

ואולי זה בגלל שבקושי ישנתי.

כבר בערך שבועיים, אני בקושי ישנה. עבודה, לימודים, עבודה, לימודים, לילות לבנים ובעיקר חלומות רעים שגורמים לי להיזכר באירועים מהעבר, להתגעגע יותר מדי לאנשים שלא קרובים אליי. לא קרובים כמו פעם, אבל תודה לאל חלקם גם לא רחוקים לחלוטין.

רציתי שהבלוג יהיה הרבה יותר פתוח, אבל אני מפחדת להיפתח יותר מדי. באמת שהפרנויה שלי לא יודעת גבולות.

אני צריכה להשתחרר. להשתחרר, להשתחרר, להשתחרר.