וידוייה של אלטר אגו

בלתי נסבל פשוט.

כל הגוף שלי כואב כבר מרוב התחושה הזו, ואין לי אפילו דרך לפרוק את זה בגלל שאין לי פרטיות.

יש לי בחילה, כואב לי הראש, הבטן מתהפכת.

לא חשבתי שאפשר להגיע לרמות כאלה.

חושבת עליך בלי סוף.

כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי. מה לעשות עם השילוב הבלתי נסבל הזה של ייאוש, אהבה, חרמנות, געגועים, עצב ובכל זאת גם תקווה כלשהי שהכל יסתדר ואני אחזור לזרועותיך, ארגיש שלמה כמו שהרגשתי איתך תמיד.

אני מתגעגעת לריח, למגע.. לטעם.

וזה פשוט קשה, קשה מדי. תמיד בוכה, תמיד חושבת, תמיד מתגעגעת.

אמרנו שאנחנו מיועדים אחד לשנייה, שזה הגורל שלנו ושלא משנה מה יקרה נמצא את הדרך בחזרה. אבל למה דרכינו היו צריכות להיפרד מלכתחילה?

אני מתגעגעת ורע לי. אני לבד, כל כך לבד.

אנחנו כבר כמעט שלושה חודשים ביחד ואני מאושרת.

הוא מדהים מכל מבחינה אפשרית, הוא חכם ומצחיק, חתיך ורציני, בעל שאיפות ובאמת רוצה להשקיע בי ובקשר שלנו.

הוא נוסע עד אליי מעיר יחסית רחוקה, אפילו בפקקים ובלילות. הוא באמת גורם לי להרגיש שסוף סוף מישהו רוצה אותי באמת.

גם הסקס איתו מדהים. החסרון היחיד הוא שהוא יחסית נדיר, בגלל שהבחור נמצא בתקופה מאוד לחוצה ומעייפת אז הרבה פעמים אנחנו פשוט רואים סרט ביחד ונחים. אני יכולה לכבד את זה. אחרי הכל, איך אני אתלונן אם כאשר זה כן קורה הוא גורם לי להגיע לאורגזמה לפחות 5 פעמים בלילה אחד.

הכי חשוב- אני אוהבת אותו. אני באמת אוהבת אותו.

ואני מקווה שגם הוא אותי.