סיפור בהמשכים- סוד בהפתעה :)

אז אחריי יום שלם של שיעורים משעממים שחוזרים עליהם כל יום ראשון של בית ספר ואחריי מלא צעקות של מורות על דן שתמיד פתח את פה ואחריי מלא התמרחויות של הבנות על מייק מהכיתה וביליארד שאלות של "איך זה לגור בארה"ב?" סופסוף הגיע סוף היום, האמת שרוב השיעורים עברו מהר עם הדאחקות שאני וג'ק עשינו, כמובן שהמורות כל הזמן העירו לנו.

"קיצר רונרון נראה אותך היום במסיבה?" ג'ק שאל, ואני עשיתי לו פרצוף של 'אני חייבת?' והוא רק ליטף לי את הראש וקרא לי מפונקת.

"ביי רונרון, תהי עם מייק מארה"ב" היא אמרה בגיחוך והיא וג'ק עזבו את הכיתה ורק אני ומייק מארה"ב נשארנו בכיתה.

"אז אני מניחה שנתחיל" אמרתי עם חיוך והוא רק הנהן לו בלי מילים, אמרתי לכם ילד טוב של אמא.

אחריי שהראיתי לו איפה המעבדות התחלתי לפתח את השיחה למעמיקה יותר משאלות כמו "איזה מעבדות יש בארה"ב?". "אז למה עברתם בעצם לאנגליה?" שאלתי אותו והוא גיחך

"סיפור ארוך." הוא ענה ואני הרגשתי שהוא מעדיף לא לספר.

"אוקיי אז שאלה אחרת, מממ.. יש לך חיות מחמד?" שאלתי עם
חיוך

"הייתה לי כלבה בשם לולה." הוא אמר אמר בפשטות.

"הייתה למה?" שאלתי מסוקרנת

"היא נדרסה למוות" הוא אמר כאילו הכבה כאילו עברה רק זריקה.

"אוץ'." אמרתי מזועזעת והסתכלתי על במבט של יש-לך-לב-בנוי-בקרח?

"גם ככה לא מתתי עליה, היא הייתה כלבה מעצבנת, כל שנייה נבחה" הוא אמר צוחק, ואני רק המשכתי לעשות לו סיור כמבוקש.

-

"אני לא רוצה להיות פה"

"-למה?"

"-כי זה לא עוזר לי בשום דבר, כבר חודשיים שיש לי את החלום הזה ושום דבר לא עוזר לי לגלות מה הפירוש שלו."

"רוני אבא שלך לא שלח אותך לפה רק בשביל חלום, את יכולה לדבר איתי על יותר מזה."

"-אבא שלי שלח אותי לפה כי הוא חושב שאני משוגעת!"

"זה לא נכון רוני, את יודעת את זה,הוא רק דואג לך"

"- דואג? הוא דואג לי?! אם הוא כל כך דואג לי למה הוא לא נמצא פה איתנו עכשיו? כל הזמן עובר ממקום למקום באנגליה?"

"רוני זאת העבודה שלו, אני בטוחה שמה שהוא הכי רוצה עכשיו זה להיות איתך."

"-כן אני בטוחה שהוא לא! ותפסיקי להגיד כל הזמן רוני, זה משגע אותי! "

"אז איך לקרוא לך?"

"פשוט אל תקראי לי, זה דפוק."

-

"אז יש לך אחים? אחיות?" מייק שאל אותי, ישבנו בבית קפה של מר גלן אחריי שסיימתי לעשות לו סיור בבית ספר ואחר עברתי למקומות מחוץ לו.

"שני אחים גדולים, אחד 24 והשני 27, וואו אני ממש קטנה, לך?" שאלתי אותו.

"אחות קטנה בת 9," הוא אמר והראה לי תמונה שלה בפלאפון שלו, היא לעומתו הייתה ג'ינג'ית וחום בהיר והיו להם בדיוק אותם עיניים, הם היו כל כך דומים גם במראה וגם במבט של התמימות הזאת.

"ממש דומים," אמרתי והסתכלתי עליו, ראו שהוא אוהב אותה.

"היא הכל בשבילי." הוא אמר בכזאת שמחה, וכל כך קינאתי בהרגשה הזאת, אוף בחיים לא תראו את ריאן או דון מדברים עליי עם כזה מבט. הוא אח כזה טוב.

"שמעתי שהיום הולכים למועדון בערב, את באה ?" הוא שאל והכניס את הפלאפון שלו.

"לא, לא נראה לי." אמרתי בפרצוף של מלכת העצלנים וזה גרם למייק לצחוק ואחר כך גם לי קצת לגחח

"מה זה הפרצוף העקום הזה? למה את לא באה יהיה כיף!" הוא אמר והתמימות הזאת פשוט שיגעה אותי, הייתי חייבת כל כך לצבוט לו את שתי הלחיים שלו !

"כי אן לי כוח אשלי עכשיו, וגם אני לא מסתדרת במועדונים כל כך," אמרתי ולקחתי שלום מהשוקו החם שלי

"מי זאת אשלי?" והא שאל בפרצוף מוזר כזה שמנסה להיזכר

"הבלונדינית הקטנה שמרבה להתלונן," הזכרתי לו

"אהה האשלי הזאת," הוא צעק כנזכר ואני צחקתי והוא ביחד איתי.

"אני אראה כבר אם אני יבוא." אמרתי לו וחיפשתי את הארנק שלי בשביל לשלם על השוקו.

"אני מצפה לראות אותך שם." הוא אמר ושילם במקומי ואני רק הסתכלתי עליו במבט של אתה-לא-חייב "אני רוצה." הוא אמר לי כאילו הוא קרא לי את המחשבות.

יצאנו לבחוץ וירד גשם חזק באותו זמן, מייק לקח מונית ואני הלכתי ברגל כי הבית שלי קרוב לבית הקפה של גלן. פתחתי את השער לבית פתחתי את הדלת , זרקתי את המעיל ואת התיק שלי ורצתי לאמבטיה פתחתי מים חמים. ירדתי למטה לקחת את הפלאפון שלי וראיתי פתק מאמא שלי שכתבה שהיא כבר הלכה לכנס שלה ושיש מספיק אוכל לשלושה ימים שהיא לא תהיה בהם, אני בכלל שחכתי מזה, 'טוב לפחות שלושה ימים של שקט' חשבתי לעצמי, דון הלך לפסטיבל מוזיקה עם חברים שלו. לקחתי את הפלאפון והשארתי אותו בחדר שלי. חזרתי לאמבטיה וסגרתי את המים, הורדתי כל פיסת בד רטובה שהייתה עליי ונכנסתי לאמבטיה, הרגשתי איך כל חלק בגוף שלי לאט לאט מתחמם ביחד עם המים. אחריי חצי שעה לקחתי את החלוק הסגול שלי, לקחתי את הלפטופ נכנסתי לפייסבוק וראיתי בקשת חברות חדשה, מישהו בשם מייקל בראון, ואז הבנתי שזה מייק מארה"ב, לקחתי את הפלאפון והתקשרתי לכריסטינה ילדה מהכיתה שלי כי ראיתי שהיא התקשרה אליי.

"הלו?" שמעתי את כריסטינה עונה עם הקול החמוד שלה שרוצה לעזור לכולם.

"כריסטינה? זאת רוני, ראיתי שהתקשרת" אמרתי וראיתי שמייק מארה"ב שלח לי הודעה.

'מה קורה?' מייק שלח לי

'מעולה אתה ?' שלחתי לו בחזרה מנסה להתרכז בשיחה עם כריסטינה

"רציתי לדעת אם אני צריכה בסוף לאסוף אותך, ויקי אמרה לי לא לשאול בכלל ולדחוף אותך בכל מחיר לאוטו" היא אמרה בצחוק ציפציף  כזה. ואני צחקתי בלי לשים למה שהיא אמרה

"אחח איזו ויקי זו" אמרתי בלי התעניינות

'עדיין לא אמרת אם את באה או לא'

'חחח למה כל כך חשוב לך?'

'את היחידה שאני מכיר שם'

"רוני את איתי?" כריסטינה שאלה

"מה אמרת מיי... אהה כריסטינה? כן כן אני איתך שנייה אני פשוט האממ טוב מה אמרת?" התחלתי להתבלבל כבר, מייק כריסטינה , כריסטינה מייק רק תעזבו אותי מכל השיחות האלו !!

"אז אני אוספת אותך או לא?" היא שאלה מצחקקת

"האממ טוב אני באה" אמרתי והיא צרחה מאושר ואחר כך ניתקנו אחת לשנייה

'אל תדאג אמריקן בוי אני באה' שלחתי לו והוא שלח לי סמיילי בחזרה.

אחריי כל השיחות המבלבלות התקשרתי לויקי והודעתי לה שאני באה ואני צריכה שהיא תבוא אליי ותעזור לי לבחור בגדים, וכמובן שהיא הסכימה.

השעה הייתה כבר שבע וחצי בערב וכריסטינה אוספת אותנו בשמונה וחצי אני
ו-ויקי התחלנו להתלבש ולבשתי את הנעליים שהיא קנתה לי, כמובן שמעדתי בהם כמה פעמים
אבל לא לקח הרבה זמן והתרגלתי , פתאום שמענו צלצול בדלת.

"את יודעת מי זה?" שאלתי את ויקי

"זה בטח ג'ק אמרתי לו שאני אצלך" ויקי אמרה

כשפתחתי את הדלת ראיתי את ג'ק ביחד עם עוד מישהו.

"היי, זה בסדר שבאנו?" ג'ק אמר עם חיוך

"לא זה בסדר" ויקי התפרצה משום מקום וישר רצה לחבק אותו

"דרך אגב אני דניאל" הזר שג'ק הביא ניסה לעבור את הזוג המאושר וללחוץ לי את היד. "את יכולה לקרוא לי דני" הוא אמר עם חיוך.

"היי קוראים לי ורוניקה, אבל כולם קוראים לי רוני." אמרתי והכנסתי את שניהם לבית ושניהם ישבו בסלון ואני ו-ויקי הלכנו להביא את התיקים שלנו ואחר כך הלכנו לאוטו של כריסטינה.

"אני עדיין לא מבינה למה אני פה"

"רוני רק עוד שבוע ואת תדעי את הכל אני מבטיחה לך"

"למה את זאת שעושה איתי את השיחות, לפי מיטב זכרוני את בכלל לא פסיכולוגית."

"יש לך זיכרון טוב, אבל זה התפקיד שלי"

"ומה התפקיד שלך?"

"להכיר אותך"

"וואו זה ממש לא מטריד"

"מחר היום הראשון לבית הספר, מתרגשת ?"

"לא"

"רוני אם את רוצה לצאת מפה בבקשה תשתפי פעולה, אני מבטיחה לך שאחריי הפגישות האלו את תביני מה אנחנו עושים פה."

"אני רוצה לדבר עם אבא שלי, אני רוצה שהוא יסביר לי."

"אל תדאגי את תראי אותו"

"מתי ?!"

"עוד שבוע"

 -

"הגענו" כריסטינה צעקה ואני, ויקי , ג'ק ודניאל הקרוי גם דני שמסתבר שהוא בן דוד של ג'ק יצאנו מהמכונית. את המוזיקה שמעו ממש מעומם וראינו תור לא ארוך במיוחד, לקח לנו עשר דקות עד שנכנסנו ומאז הספיקו להגיע המון אנשים לתור.

"ויקי! רוני! אנחנו כאן!" שמענו צעקה וראינו שזאת הייתה קארן, היא גם בכיתה שלנו

"וואו הרבה מהכיתה הגיעו" צעקתי לה בגלל המוזיקה

"מי זה שליד ג'ייק?" היא שאלה והצביעה עליו, ואני הורדתי לה את היד מהר כדי שלא ישים לב.

"זה דני, הוא בן דוד של ג'ק הוא בא לבקר ממנצ'סטר" אמרתי לה

"הוא פנוי?" היא שאלה עם חיוך של מאמי, אמרתי לה שנראה לי שכן והיא ישר פתחה עיניים והלכה לדבר איתו.

"היי!" שמעתי צעקה לעברי וראיתי זה מייק מארה"ב .

"היי" אמרתי עם והרגשתי, החיוך שלו גרם לי לחייך גם וכל מה שיכולתי לחשוב זה רק התמימות שנמצאת בו.

"אז בסוף באת אני רואה" הוא אמר ואני רק צחקתי, אני אפילו לא יודעת למה פשוט צחקתי והרגשתי כל כך מטומטמת, כמובן איך שהבנתי את זה ישר הפסקתי. "אז לפני כמה זמן באת?" הוא שאל

"האמת לפני כמה דקות אתה?" שאלתי בחזרה

"עכשיו הגעתי. רוצה ללכת לשתות משהו?" הוא שאל ואני הסכמתי.

הלכנו לבר אמרנו לברמן מה להביא והסתכלתי הרחבה של הריקודים וראיתי איך כולם צמודים אחד לתחת של השני, כמובן שאשלי הייתה וכל הבחורים שהיו סביבה פשוט נצמדו אליה.

אחריי שעה כולם החליטו לנוח, אני ו-ויקי הלכנו לשירותים, פתאום שמענו צעקות וראינו את אשלי מנסה להוריד מעליה בחור שגדול ממנה פי שתיים, אני ו-ויקי הלכנו לעזור לה. "הי! טמבל, רד ממנה !" ויקי צעקה לעברו והוא הסתובב אליה ודחף אותה, ויקי חבטה את הראש שלה בקיר ונפלה. אני עמדתי שם כמו מטומטמת ולא ידעתי מה

לעשות, הכל קרה כל כך מהר הדבר האחרון ראיתי זה אותו מתקרב אליי, הרגשתי שהוא התנגש בי אבל פתאום הבנתי שאני עדיין עומדת והאיש הזה בכלל לא היה לידי. הסתכלתי לראות אם ויקי בסדר והיא הסתכלה עליי כאילו נהפכתי למפלצת. "מה קרה?" שאלתי והיא רק הצביעה למקום מסוים עקבתי אחריי האצבע שלה וראיתי את האיש הזר מעולף על הרצפה עם ראש מדומם בצד השני של החדר. "מה קרה עכשיו?" שאלתי את ויקי מפוחדת.

-

שבת שלום לכולם <3