לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

DOROTHY IN WONDERLAND

החיים הם כמו רכבת הרים בSIX FLAGS לפעמים אתה למעלה, לפעמים אתה למטה, רוב הזמן אתה מת מפחד מה מחכה לך בסיבוב, ובסוף זה נגמר מהר מידי. אני החלטתי לנצל כל רגע מהשנה שניתנה לי בארה"ב. מה איתכם?

Avatarכינוי:  Little Dorothy

מין: נקבה

Skype:  Nogaklieger 

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

12/2012

my to do list


יצאתי פעם עם בחור, הידוע בכינויו הבואש, הוא היה איתי בצבא. בוקר אחד התקשר וביקש שאקח אותו בדחיפות לתל השומר, הוא לא מרגיש טוב, ההורים שלו לא בבית והוא לא רוצה להדאיג אותם. בדרך לשם, לא ארוך מידי מפתח תקווה, סיפר לי מה הוא מרגיש ומה כואב לו: כאבי גב, דקירות, קשה לו לנשום, ואני, הודעתי לו בחגיגיות שאני מצטערת לספר לו אבל יש לו חור בריאה.

"איך את יודעת??" הוא שאל מבוהל,

"תאמין לי ראיתי את זה כבר פעמיים מקרוב, וחוץ מי זה זאת מחלה של אנשים גבוהים ורזים" עניתי בשיא האדישות

"נו באמת, אין לך משהו יותר מובסס מזה", (הקב"רים האלו תמיד רוצים ידיעות מוצקות)

"נחכה ונראה", משכתי כתפיים והמשכתי לנהוג.

לאחר המתנה ממושכת במיון, בדיקות וצילומים, הגיע לבסוף הרופא, הציג לנו תמונה על המוניטור (הכל נראה בו שחור והלא ראו כלום, אבל שיחקנו אותה מבינים) והכריז כי יש לנו פה, לא אחר מאשר, מקרה של חור בריאה.

"אמרתי לך!! סיננתי בחיוך מרוצה...מסכן. 

אז למה בעצם זה נדבק אליי כל המקרים האלו? איזה מן נאחס זה? למה שדרור היה בטוח שהאפדניציט שלו עומד להתפזר לו בגוף, אני הייתי הטלפון הראשון שלו (אם כי הצלתי אותו מסכין קצבים) ולא המוקד? בשביל מה אנחנו מטפחים רופא בחבר'ה כבר אי אילו שנים (סורי ד"ר איבדתי את הספירה כמה זמן אתה כבר שם...) אם לא בדיוק בשביל המקרים האלו??

אז נכון, לדגום באופן סידרתי חדרי מיון של עיירות נידחות ברחבי הארץ והעולם זה יכול להיות תחביב, אבל לא ממש בחרתי אותו. אין כזה סעיף בTRIPADVISOR שלי אני ממש מצטערת (אם כי, אם אי פעם תצטרכו, הבית חולים בבנגקוק היה יותר מפואר מהדן אילת, אמבטיות קצף ובלאגנים...), אבל להיות מגנט למקרים רפואיים הזויים זה כנראה חלק בלתי נפרד מהאישיות (הכובשת) שלי, ועדיין... מה ביקשתי? שנה חופש? באתי לנוח הרי...

אז מה אם עד עכשיו היה לי YES, ולא ראיתי אף פרק של ד"ר האוס, אני משלימה את כל העונות עכשיו, מה זה BAD KARMA?

אז מה עם היו לי את כל מחלות הילדים שאי פעם המציאו (למעט חצבת כך הסתבר), זה רק אומר שאני אמורה להיות חסינה עכשיו, אז מה הקטע?

אז מה אם הייתי נוהגת להתעלף על כל עובר אורח תמים/רהיט/גרם מדרגות/בחור חתיך במועדון, בצעירותי, אני אחרי זה כבר

וכאן טמונה הבעיה: איך אפשר להיות היפוכונדר בשקט, אם בעצם זה מוצדק? אף אחד עוד לא המציא לזה שם...אה, כן, רגע נזכרתי: ביש גדא.

 

השבוע זכיתי לעוד V ברשימת הTO DO שלי בארה"ב (להלן תקציר מן הרשימה):

להיות כמעט בכל פארק לאומי אפשרי שיש בו (לכאורה) איזה פלא עולם - V

לקנות אוטו מגוחך בגודלו, 8 מקומות , ולהכניס בתוכו מלא אנשים, מה זה כיף - V 

לבקר את המשפחה של הבעל ,לא משנה כמה רחוק הם גרים, או כמה הכרטיס טיסה יקר, העיקר שלא יגידו שבגללי לא היינו - V

להשתתף בSALE מטורף ששיאו הוא בBLACK FRIDAY  המיתולוגי - V

להזמין טיסה למקום אקזוטי ולחסוך בכך 1,000$ יותר שהייתה עולה לי הטיסה מהארץ - V

להשיג 2 אייפונים, אייפד, טלויזיה 60 אינץ' בחצי מחיר ופחות (ועוד כמה דברים שבדרך ) - V (תתפללו שיעבדו בארץ)

להתמכר לקניות באינטרנט באופן אובססבי - V (אני רוצה להודות למשפחה שלי שבזכותה הגעתי עד הלום, תודה אבא, השליח מוסר לך ד"ש,מתגעגע)

לנסות להבין איך לעזאזל המוח של האמריקאים עובד - X עדיין בעבודה

לאכול טוב ולא להשמין - X עצה ממני סעו לאירופה, או כל מקום אחר

וכן הלאה...

.

.

ובסוף הרשימה, באותיות קטנות שכמעט אי אפשר לקרוא, כתוב, בכוכבית:

* לנסות את מערכת הבריאות המקומית אם ניתן ללא סיכון חיים (אין מה לעשות, איזה מין דוגמת חדרי מיון אהיה אם לא ארחיב את המחקר שלי לחו"ל)...ובכן ...V

 

לאחר המתנה של כמה שעות, שבהם לא מצאו כלום באף בדיקה (למה אני לא מופתעת), כבר ממש התחלתי לדמיין שמרדית גריי, אדיסון, גרגורי  או אפילו דאג רוס שחזר מבית הקברות לסדרות בתי חולים, עוד שנייה יבואו להציל אותי מבית החולים הכפרי הזה.

לבסוף אחרי בדיקת C.T. שניתנה לי בקלות בלתי נתפסת על הדעת (משהו, המערכת בריאות הזאת כשמשלמים עליה..), התיישב הרופא לידנו, סגר את הוילון, ועוד לפני שיצאה לו המילה הראשונה מהפה, כבר קלטתי מה הולך לקרות פה..

"well, this is the first time i see a case like this in my e.r"

"of course it is..." עניתי לו בציניות, עוד לפני שאמר לי איזה עוד חלק מיותר בגוף מצאו לי שהחליט לא לעבוד הפעם ולמרוד לו.

לבסוף נשלחתי הביתה עם הבטחה כי עוד יומיים יפסיק לכאוב לי החלק המיקרוסקופי, שאף אחד לא שמע עליו, שהחליט כי הגוף הזה נמאס עליו + הפתעה שהתבררה כמרעישה: משככי כאבים אמריקאים. הרופא ממש התעקש לדעת אם כבר לקחתי כאלו בעבר, אבל לא היה לי מושג, בסוף נתן לי אותם בכל זאת ותשמעו...באמריקה אכן עושים הכל בגדול כבר אמרתי לא? סמים איכותיים כאלו לא לקחתי כבר הרבה מאוד זמן (אמא תדלגי כמה שורות בבקשה...)

אז לקחתי את הקופסא הנוצצת עם שמי המתנוסס עליה, סיימתי לרחף אחרי איזה 8 שעות ודחפתי אותה לאיזה מגירה עמוקה, יום אחד אני אעשה עליה הרבה כסף, אני לוקחת הזמנות מראש:)

והינה בפניכם מוצג א': פיסת הד"ר האוס הפרטית שלי, לגמרי V ברשימה או מה?


 

DOROTHY IN WONDERLAND

נכתב על ידי Little Dorothy , 14/12/2012 21:59  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-15/12/2012 16:15




הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , משפחתי וחיות אחרות , החיים מעבר לים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLittle Dorothy אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Little Dorothy ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)