יוצאת לדרך חדשה

יום חמישי הגיע, שעת בין הערביים, שבוע העבודה מאחורי ולפני סוף השבוע הארוך

כשאשוב למשרד ביום שני, יוותרו לי פחות משבועיים לעבוד.. איזה כיף!

הדבר הראשון שעשיתי כאשר הגעתי הביתה היום היה ללכת לישון - ישנתי יותר משעה.

העייפות הזו שמשתלטת עלי אינה בלתי מוסברת - החום הגדול, הלחץ להספיק לחפוף את כל החומר לכל האנשים

בעבודה...

אבל בכל זאת אני דואגת שמא עוד משהו מסתתר מאחוריה.

אחד מ"רמזורי האזהרה" שלי לדכדוך ודיכאון זו שינה מרובה. אני מאד מקווה שאני לא לוקה באף אחד מאלה, באופן סמוי

ובלי לספר זאת לעצמי.

אוכל לדעת זאת טוב יותר רק לאחר שתקופת העבודה תהיה מאחורי וזמני יהיה לגמרי בידי.

טוב, כמעט לגמרי בידי. בכל זאת מטלות ה"סבתא"ות בדרך כלל "נוחתות", לא תמיד יזומות על ידי. אבל זה בסדר, זה חלק מהעניין.

זו אחת הסיבות (לא היחידה) שהחלטתי לפרוש מן העבודה דווקא במועד זה.

עכשיו אני כבר אחרי הסייסטה, המקלחת, מכונת כביסה אחת וספל קפה הפוך ....קוראת וכותבת מיילים, פייסבוק, ג'ני וכמובן את הבלוג הזה...

ונראה לי שהשלב הבא הוא....ארוחת ערב.

אז סופשבוע נעים שיהיה לי