יוצאת לדרך חדשה

בשנים האחרונות הוספתי לי את יום א' לסוף השבוע - כאשר הורדתי את המשרה שלי ל-4 ימי עבודה בשבוע - וגם בתקופות הקשות והלחוצות ביותר בעבודה, סוף השבוע הארוך הקבוע הזה שמר לי על השפיות.

היום, שבועיים לפני פרישה מוחלטת מהעבודה, יותר מתמיד אני מעריכה את את הכיף הזה, ההקלה הזו - שיום ראשון בבקר, כולם קמים לעבודה , ובעלי ואני מתעוררים מאוחר בסבבה שלנו, שותים את כוס הקפה בנחת, ועושים מה שמתחשק לנו ביום הזה.

בדרך כלל יש סידורים, אבל גם טיול או סרט או סתם ארוחת בקר או צהריים במסעדה.... 

בעלי עובד בסופשבוע, כך שבשבילו זה באמת יום החופשה השבועית היחיד, ובעיקר זה היום שלנו. "יום הורים" קראנו לזה כאשר התחלנו את המנהג, וממשיכים את המסורת עד היום.

כיון שבעלי ממשיך לעבוד, גם כאשר אני פורשת, אני מניחה שנמשיך את המסורת הזו גם הלאה.

שבוע טוב לי :)