מזל טוב, נולד לי נכד שני - איזה אושר!
מעבר לאושר הגדול של נכד שני, ההקלה העצומה שבתי כבר ילדה, והכל עבר בשלום - בלתי ניתנת לתיאור.
הלידה הראשונה היתה קשה, וההתאוששות ממנה לקחה זמן רב - והשאירה טראומה לא קטנה אצלה וגם אצלנו.
ביום ראשון כאשר היא התקשרה לספר שירדו לה המים והם בדרך ליולדות - המתח הגיע לשיא.
לא יכלנו להיות שם איתה כי תפקידנו היה לטפל בקטנצ'יק (שעכשיו הוא עדיין קטנצ'יק אבל הוא הגדול...) כי עדיין לא היה גן
אז נסענו אליהם ושחררנו את הסבתא השנייה ששמרה עליו והיתה חייבת לרוץ לעבודה, לקחנו אותו הביתה ועשינו לו יום כיף,
ממש קיטנה אצל סבא וסבתא.
הוא היה בעננים, ממש נהנה - וכל אותה העת בזמן שנהננו ממנו והעסקנו אותו במשחקים ושירים וטיול ואוכל וכמובן שנת צהריים...
כל אותה העת דאגנו לתינוקת הגדולה שלנו, שנמצאת עכשיו בחדר לידה עם בעלה ומי יודע מה עובר עליה
לאחר שלא שמענו מהם כבר כמה שעות, מסררתי לחתן שלי לשאול מה קורה - ותוך דקה הוא התקשר לבשר שנולד תינוק בריא ושלם בדיוק 5 דקות
קודם לכן! איזה עיתוי!
היינו המומים, מאושרים, וכאמור חשנו הקלה עצומה - כי התברר שהפעם היתה זו חוויה מתקנת, הצוות הרפואי היה מעולה, הלידה התקדמה בקצב טוב ועברה חלק לגמרי, בלי התערבות של זירור, ואקום וכל שאר הסיבוכים שהיו בפעם הראשונה.
מאז כמובן הייתי איתה יום יום, בבית היולדות ואחר כך במלונית, ובבית כאשר השתחררה - ועזרתי עם הקטנטנים - הגדול כבר חזר לגן אז הכל יותר פשוט עכשיו.
קשה לתאר איך כבר התאהבתי בפצפון החדש - ואיך הפצפון הגדול מקבל אותו, בהיסוס, עם הרבה שאלות - אבל מקבל, כמו שזה - תהליך טבעי שעובר על כל משפחה.
ההרגשה מדהימה - להיות סבתא לשניים. מדהימה.
היום לקחתי לי "חופש" מהנכדים - ועשיתי דברים בבית. ישנתי בצהריים, ראיתי טלוויזיה, עבדתי קצת על האתר (אינטרנט) של בעלי - בו הוא ביקש את עזרתי - וכמה שזה עשה לי טוב, המנוחה הזו - אני מתגעגעת לקטנטנים.
מחר אקפוץ לראות אותם, אבל בלי לטפל בהם או משהו כזה - רק לבקר. הם נהנים מהמשפחתיות שלהם, אבא, אמא ושני ילדים. זה עושה אותי כל כך מאושרת, שלא ניתן לתאר זאת במלים.
מזל טוב להם, לנו - לכל המשפחה.