השנה כל החגים האלה השתבשו בגלל המחלה של בעלי
הוא בבית, חלש וקודח - ולא זקוק להרבה טיפול או תשומת לב , אבל בכל זאת מנסה לשבת איתו, להקל עליו היכן שאפשר
מחר יש לנו תור לרופא - אבל לא כל תוצאות הבדיקות כבר חזרו.....נראה אם יהיו לו הנחיות מיוחדות או עצות להחלמה מהירה יותר (לא סביר)
אני יוצאת פה ושם - להתעמל (לא מספיק אבל יותר טוב מכלום), לטפל בנכדים (מקווה שאני לא חושפת אותם למחלה שלו, אבל אם הם נחשפו זה כבר קרה בימים שלפני האבחון)...
אתמול יצאנו למסעדה, כל המשפחה המורחבת - זו היתה החלטה של גיסתי, שגם היא לא מרגישה טוב ולכן הבינה שאין ביכולתה לארח. בכל זאת הורי כאן - והיה חשוב לה שהמשפחה תיפגש.
הבעייה במסעדה היא שזה שולחן ארוך שממילא לא כולם יכולים לשוחח עם כולם.
ופרט לבעלי, שנעדר מפאת המחלה, גם חתני נעדר (דלקת נוראית ודולפת בעין שמאל) אז הנכד התינוק כבר הושאר איתו בבית, ובתי הגיע עם הגדול (מתוקי שלי!), וגם גיסתי - שארגנה את הכל - חטפה תופעת לוואי מאיזה כדור חדש שהרופא נתן לה ואיבדה לגמרי שיווי משקל, חטפה סחרחורת ובחילות ונאלצה להישאר בבית עם אחייניתי הבכורה (שהשגיחה עליה). איזה בלגן.
הלילה הם (אחי, גיסתי, אחייניתי הקטנה והורי) טסים לחמישה ימים לברלין - ואין לי מושג איך גיסתי תעשה זאת. מסכנה.
הנסיעה הזו היתה אמורה להיות השיא של הביקור של הורי, וזמן איכות נדיר עם משפחתו של אחי (הבכורה בצבא אז לא יכלה להצטרף). מאד מאד מקווה שזה יהיה מוצלח ושכולם ייהנו.
אבל היינו יכולים באמת להנות כאן לולא המחלה של בעלי, מסכן. ובכל שנה מחדש, מאז שעברנו לבית החדש - אני מבטיחה לעצמי שבסוכות נעשה שמח לנכדים. טוב, זה כבר יהיה בשנה הבאה.....
בריאות שלמה לכולם