יוצאת לדרך חדשה

גם בגלל המחלה, שהשביתה את שירותי הסבתאות שלי

וגם בגלל מזג האוויר - שלמרות ששוב חם, הבקרים והערבים/לילות קרירים ונעימים....

הפלוריפונדיה בגינה שלי התמלאה בן לילה בפרחיה הצהובים הפעמוניים בעקבות ימי הגשם הספורים...

(זו לא הגינה שלי, זו תמונה שמצאתי באינטרנט - לנו אין דשא)

וכיוון שלא צריכה מזגן, והחלונות פתוחים - יכולה לשמוע את כל שפע הציפורים בחוץ, הברווזים והתרנגולות של השכנים...

יכולה לישון עמוק בצהריים כי לא צריך לקום לנסוע לקחת את נכד הגדול מהגן...

מרגישה יותר טוב, פיסית, אבל עדיין תחושה של החלמה - לא כואב כלום (מרגישה טיפה את הגרון) אבל הראש עדיין כבד...

ואולי מה שהכי נתן לי את התחושה שהנה אני באמת בחופש - לא עובדת אבל גם לא נדרשת כסבתא במשרה מלאה

זו השיחה עם בתי היום...

כאשר אמרתי לה שאני מרגישה יותר טוב אבל אחרי שחזרתי מהסופר הרגשתי על הפנים

היא אמרה - לא נורא, תנוחי, וזה דווקא טוב, זה דווקא בסדר ...

והתכוונה לכך שהיא מצאה כנראה את הדרך להעביר את אחר הצהריים עם שני הילדים לבד בלעדי

ומצאה בזה אפילו משהו טוב...

וכל כך שמחתי, אפילו אם בעוד כמה ימים היא תשווע לעזרה שוב..זה כיף שמכורח הנסיבות היא מצאה דרך חיובית...

וכאשר אמרתי שאני מתגעגעת, אמרה שגם היא ושניפגש בקרוב

אני אמרתי "אולי מחר" והיא אמרה "ביום ששי" - כאילו אין לה בכלל ציפיות שאתייצב אצלה השבוע...

כנראה שבדיוק ברגע הזה התחלתי להרגיש את החופש

והלכתי לישון שעה וחצי כמו פעם...