טוב, אז באמצע הבלגן של אזעקות וטילים הביאה קיין לתשומת ליבי שהיא העבירה לי שרביט מוסיקלי (אני קצת בפיגור בקריאת בלוגים ותגובות....אבל בסוף מגיעה לכולם)
והחלטתי שדווקא בגלל המצב - מתאים עכשיו פסק זמן קטן למצוא חלק (זעיר!!!) מהשירים וקטעי המוסיקה האהובים עלי
מוסיקה - זה החיים. והחיים זה מוסיקה. ומעניין שכאשר באתי לצמצם ל-10 הקטעים (יש לי מיליונים) האהובים עלי ביותר גיליתי שרובם שייכים לילדות ולרקע המוסיקלי הקלאסי שלי....מעניין מאד!
אז נתחיל
הקטע הזה ליווה אותי בשנתי האחרונה בארה"ב - כיתה ז' - לפני החזרה ארצה - הייתי במערכת יחסים בעייתי ומוזרה עם ילדה בעייתית ומוזרה...והמוסיקה הזו פגעה בנימי נפשי הצעירה והמבולבלת...
את הקטע הבא נגנתי בעצמי על הצ'לו - ומכל הקטעים שאי פעם נגנתי, הוא עדיין האהוב עלי ביותר. גם הוא פורט על נימי נשמתי.... (וכמובן מעולם לא הגעתי לרמת הביצוע שיו-יו-מה מפגין כאן)
במוסיקה קלאסית אני אוהבת כמעט הכל - פרט לאופרה, משום מה מעצבן אותי לשמוע אופרה, למרות שהמוסיקה האינסטרומנטלית עצמה של רוב האופרות יפהפיה....בכל אופן, למרות שאני דווקא הכי הכי אוהבת את באך דווקא בא לי היום לשמוע צ'ייקובסקי - משהו מלודי עצוב ויפה
בצד הישראלי יש המון - ישן מאד, קצת ישן, קצת חדש וגם חדש חדש, ובכל זאת לרשימה המצומצת שלי הגיע רק אריק איינשטיין והשיר המהמם הזה ....
בחזרה לשנתי האחרונה בארה"ב, גיל 13.5 - נדמה לי שיש לי את התקליט (ויניל) עד היום ...ואת השיר הזה עמוק בוריד
שני השירים הבאים הם "השיר שלנו" - שלי ושל בעלי. בתקופת החיזור הראשונית, פריחת האהבה שלנו אי שם באמצע שנות השבעים...מעולם לא הכרחנו את עצמנו לבחור איזה מהם הוא "ה-שיר", וזה נשאר שניהם...ועד היום הם מצמררים אותי
בלי שום סדר כרונולוגי, כאשר רק הגעתי לארה"ב (גיל 9.5) הביא לי סבא שלי (שהיגר לשם כמה שנים קודם לכן מארגנטינה) שני תקליטים: אחד של זמר בשם matt monroe והשני של שלישית גברים בשם lettermen. לא ידעתי אז שהם אינם מפורסמים כלל, ושהם שרים שירים שבכלל התפרסמו קודם לכן ע"י אחרים. אהבתי את הביצועים שלהם של השירים (כולם סיקסטיז ואף פיפטיז), ולצלילי השיר הבא היינו חברתי הטובה ביותר מכיתה ה' ואני בוכות בכיף יחד (דרך אגב אחרי שנים של נתק חידשתי איתה את הקשר ב-10 שנים האחרונות ואפילו נפגשנו פעם אחת, זה היה ממש כיף)
את השיר הזה גיליתי בכיתה ו', כאשר גיליתי גם את המין השני לראשונה, ולצלילי תקליט ההתפרקות של הביטלס (אז חדש) Let It Be ובמיוחד השיר הזה, התנשקתי בפעם הראשונה.....
את להקת bread גיליתי ממש בחודש/חודשיים האחרונים שלי בארה"ב, חופש גדול סוף כיתה ז', התכוננות לחזרה ארצה...גם If וגם Diary שלהם פרט על נימים עמוקים בתוכי...
זהו. גם קיטש, גם קלאסי, גם נוסטלגי - וזה לא מגרד אפילו את קצה הקצה של הטעם המוסיקלי שלי.....
את השרביט אני מעבירה אל:
מאחלת לכל עם ישראל - בדרום בעיקר אבל בכל הארץ בכלל - לילה טוב ושקט, בלי אזעקות ובלי טילים, בלי נפגעים ובלי חרדות
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
