לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יוצאת לדרך חדשה


מנסה לנהל סוג של יומן בפתח תקופה חדשה בחיי.

Avatarכינוי: 

בת: 65

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

3/2013

מזכיר לי את הסיפור של "רחוב אחר" - חלק ג'


(המשך 15/12/2007)

בשבת הם הגיעו, ר` ובעלה בנפרד ושניים מילדיהם בנפרד, ובתם הבכורה ובעלה נשארו בבית עם הנכד שהיה חולה. על פני השטח הכל היה בסדר, אבל הרגשתי שהיא מסוייגת - ושוב אני נדהמת מעצמי - אך חשבתי שאולי זה כבר דימיוני הפרוע.
הם הלכו להם מוקדם כמובן, לארוע השני, אך ילדיהם המתוקים נשארו כל הערב וארוע הדלקת הנרות היה נחמד וחמים ביותר.


ביום שני צלצלתי אליה כרגיל כאשר יצאתי מהעבודה. שוב היא הודיעה לי שאין לה זמן לדבר אתי, ואני (בטיפשותי) אמרתי לה שזה בסדר (למה??!!) ושלא תרגיש שלא בנוח בגלל שלא יוצא לה לדבר איתי שוב ושוב. כנראה הגיע לי שהמשפט הבא שהיא הוציאה מפיה היה "לא, לא, אינני מרגישה כלל שלא בנוח". במקום לומר לה שהיה נחמד אם היא היתה מרגישה קצת לא בנוח, אמרתי שלום וסגרתי את הטלפון.
זו היתה הפעם האחרונה שהתקשרתי אליה. לנייד, לפחות. החלטתי שאם היא תרצה לדבר איתי היא תתקשר אלי, ואם אינה רוצה - מי אני שארדוף אחריה?
אתמול בעלי פגש אותם במקרה, ודיווח לי שהיא היתה "פריזר". לכן אני אני מניחה שה"מסוייגת" עלה בדרגה במהלך השבוע. 


אז מה עובר על ר`? עדיין אין לי מושג. איך זה קשור אלי? בכלל אין לי מושג.
בהיותי בכל זאת מקרה קשה במיוחד, התקשרתי הבקר לביתה, בתקווה שבעלה יענה לטלפון - בכוונה לומר שרק רציתי לשאול מה שלומה, היות שלא דיברנו מאז שהיו אצלי בשבת. 
הם לא היו בבית, ובנם הצעיר והמתוק ענה לי שיצאו לטיול. ביקשתי ממנו שישאיר להם פתק שהתקשרתי לשאול מה שלומם, ועכשיו אלוהים גדול לגבי מה יהיה בהמשך.


ברור לי שאצלה בראש המעוות קרה משהו שגורם לה לסנן אותי, לכעוס עלי או פשוט להימנע מלדבר איתי כי עובר עליה משהו (וגם די ברור לי שהיא משום מה חושבת שיש לי מושג מהו הדבר שעובר עליה). 
ברור לי שיום אחד - שיכול להיות השבוע או בעוד חודש או בעוד חצי שנה, פתאם היא תחליט ליזום "שיחה" ותאשים אותי בדברים שלא אבין מהיכן נפלו עלי. 
ברור לי שעד שהיא "תבשיל" לשיחה כזו, באותם מקרים שבהם כן ניפגש בגלל הקשר המשפחתי - היא תהיה מסוייגת (או "פריזר"), וכל דבר שאומר או אעשה יירשם בספרון הקטן השחור שיש לה במיוחד למקרים שבהם היא כועסת על מישהו, לא מגלה מדוע, אבל מפרשת כל דבר בהתאם לרגשות הכעס והעלבון שהיא כנראה ניזונה מהם ברעבתנות כה רבה מידי כמה שנים / חודשים.


רק שאני, למרות כל העדויות לעיל שעדיין מוכיחות אחרת, מקווה שהפעם לא אישאב לדפוסים הרגילים ביננו, שאסרב להיכנס ל"שיחות", ל"כל מה שאומר עלול לשמש נגדי בבית המשפט" - ואבחר ללכת ברחוב אחר.
אמן ואמן

נכתב על ידי , 2/3/2013 08:49   בקטגוריות מערכות יחסים, משפחה לא בוחרים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




51,063
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , תינוקות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לempiarti אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על empiarti ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)