יוצאת לדרך חדשה

ביום רביעי הם מגיעים - הבן וחברתו. לביקור של חודש.

טוב, חברתו תילקח מייד הביתה אל הוריה בצפת - הם מתגעגעים יותר מדי, והיא משתפת פעולה. 

א-פרו-פו just והפוסט שלה על חלומות - כלתי לעתיד (טפו טפו חמסה חמסה - מקווה שזה באמת מה שיהיה) חונכה בחינוך "סובייטי" , כמו ש-just קוראת לזה.

לא על ידי מטפלת אלא על ידי הורים רוסים. אנשים מקסימים, טובי לב, משכילים, מוזקאים שניהם (והאב מורה לכינור) וקשוחים לאללה בחינוך הבנות.

יש להם שתי בנות - הגדולה חיה בגרמניה והתחתנה שם עם גרמני (לא יהודי). 

הקטנה יוצאת עם הבן שלי, וחיה בארה"ב מאז נסעה לשם ללימודים לפני שמונה או תשע שנים. מוסיקה. כינור. אחרי שהאבא הושיב אותה מגיל 0 להקשיב למוסיקה, לנגן, להתאמן, להתמיד. 

הגדולה היא נעימה, זורמת, לא מתמרדת - אומרת כן לכל .....ובסוף עושה רק את מה שהיא רוצה. ולאו דווקא מה שההורים רצו.

הקטנה בועטת, מתמרדת, ובסוף עושה את כל מה שההורים אומרים. 

מצחיק. 

די מחמם את הלב, האמת.

היתה לה אפשרות לבחור ובסוף היא בחרה במה שהם רצו עבורה. והיא כבר לקראת סיום הדוקטורט במוסיקה, שם בארה"ב. 

את בני היא פגשה שם, באיזה בליינט דייט הזוי שסידר להם חבר משותף. היתה שם אהבה ממבט ראשון. 

אז ביום רביעי הם נוחתים בארץ לחודש שלם. ואני כבר סופרת את הימים ואת השעות.

יש לה היום יום הולדת אז אני מתכננת לאפות לה עוגה...וקניתי לה מתנה...

וסידרתי את החדר של הבן...ואני מתכננת את שאר הבישולים לפי מה שהוא אוהב....

ופיניתי לי את כל השבוע - אפילו לפסיכו-אסטרולוגיה לא אגיע השבוע (בכל זאת הוא נוחת באותו היום!) ...

אז היא תתחיל את הביקור בצפת, אצל הוריה, ויהיה לי זמן איכות לבד עם הבן. 

לי ולבעלי כמובן, ולאחותו והכי הרבה....לאחייניו. הוא קשור כל כך לאחיינים...והגדול כבר גם קשור מאד אליו. 

קורא לו "דוד". האמת מהצד של חתני יש לו רק דודות. בני הוא הדוד היחידי שיש לו. אז מתאים לקרוא לו "דוד". 

בעוד חודש הם חוזרים לארה"ב, הפעם יחד - לבוסטון, שם היא מתחילה את שנת הלימודים האחרונה שלה והוא מתחיל תואר שני. 

גם כן במוסיקה. ג'אז. תופים. עיבוד, הלחנה. 

אבל בחודש הקרוב הם כאן.

איזה כיף!

שבוע אחרי הגעתם מגיעים גם הורי לביקור - גם כן של חודש. אבל בשבועיים הראשונים הם יהיו אצל אחי. חצי חצי, כך אנחנו תמיד עושים זאת.

ובאוגוסט מתישהו נצא כולנו לחופשה משפחתית בצפון - הורי, בני וחברתו, בתי והמשפחה, ואנחנו. 

סופרת את הימים...