זה עוד לא קרה לנו.
בעלי ואני הגענו לשדה התעופה דקה (על השעון) לפני שבני וחברתו יצאו.......
זה היה מדהים.
החיבוקים, הכיף, ההקלה שהגיעו, שהם בסדר, שהטיסה היתה מצויינת, שהיציאה עברה מהר וחלק....
הוא ישן רוב הטיסה כך שלא היה יותר מדי עייף. היא ישנה קצת בחלק הראשון של הטיסה אבל רוב הזמן היתה ערה...
אז בדרך הביתה היא כבר נרדמה במושב האחורי של האוטו....
החתולים שמחו מאד לראות אותם, ומייד "התלבשו" על המזוודות שלהם, על המצילות שלו והכינור שלה...
הגענו אלינו הביתה ואז הוריה הגיעו לקחת אותה.
הזוג הצעיר היו קצת מבואסים מזה שהם נפרדים לכמה ימים אבל....אין מה לעשות. כל אחד מהם רוצה להיות עם משפחתו....
עוד ישבנו קצת ביחד איתם - שרנו לה "שלשום יום הולדת" ונתנו לה את המתנה (בובת פרווה "צפרדע" מדליקה לגמרי) .
הם לא רצו לאכול צהריים אצלנו (הבנתי שאמא שלה מבשלת כבר כמה שבועות לקראת הביקור הזה...) אבל
אכלנו מעוגת האפרסקים (שיצאה מצוין, למרות שאני עדיין מעדיפה את הגרסא של התותים)...
ואז הם יצאו צפונה (הם גרים בצפת) ובני נשאר איתנו - ורק אז אכלנו צהריים יחד
והצלחנו להשאיר אותו ער וערני....כך שהוא הלך לישון בסביבות חצות וקם נורמלי לגמרי בסביבות תשע וחצי הבקר.
אולי אולי אולי הפעם לא יסבול כל כך מהג'ט לג
בכל אופן הנה מה שנשאר מהעוגה
זה יותר סוג של trifle מאשר עוגה - פשוט חופנים עם כף גדולה ושמים בצלחת....
והנה מה שנשאר מהפאי בשר
ויש כמובן עוד עוף ותפוחי אדמה ובטטות וסלט ו......גם קצת פסטה ברוטב עגבניות....
בקיצור לא ירעב ה"תינוקי" שלנו.
היום נראה לי שנלך לקנות לו קצת בגדים/נעליים,
ואז לשחות
ואז אולי לבקר אצל הנכדים/אחיינים ....
ובערב בטח כבר ייפגש עם חברים
הוא הגיע וזה כיף כיף כיף הכי גדול שיכול להיות!
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
