יוצאת לדרך חדשה

בששי אחרי צהריים בתי התקשרה לשאול אם הנכדים יכולים לישון אצלנו, בא להם לצאת.

אני ישנתי ו-T, שבדיוק חזר מהעבודה, ענה לטלפון שלי. 

הוא ענה שמבחינתו סבבה אבל צריך לשאול אותי, כמובן, כי הוא יעבוד בשבת בבוקר ואצטרך להסתדר איתם לבד.

זה לא הסיפור, למרות שכמובן הסכמתי והיה ממש כיף (פרט לעובדה שלמרות שהם ישנו מעולה כל הלילה אני הייתי כרגיל מתוחה - ישנתי בלחץ ובהפסקות וכל הגוף שלי היה מתוח  - או יותר נכון מכווץ - כל הלילה. צריך לעשות משהו עם העניין הזה בכל פעם שהם ישנים כאן!! ).

הסיפור הוא שכאשר הם סיימו את השיחה היא אמרה "ביי, אבא" או משהו דומה, והחכמוד שאל אותה "מי זה אבא שלך?"

והיא ענתה "סבא T הוא אבא שלי. " הוא חייך וקיבל את הידיעה בשלווה, אז היא המשיכה ושאלה אותו אם הוא יכול לנחש מי זאת אמא שלה.

הוא מייד אמר "סבתא" והיא שמחה על גאונותו בהסקת המסקנות, אבל כשהמשיכה ושאלה "איזו סבתא?" הוא ענה "סבתא א'", כלומר אימו של חתני. 

בתי מייד תיקנה אותו ואמרה שלא, "סבתא אמפי היא אמא שלי". 

הקטן לא חשב פעמיים והכריז "לא, סבתא אמפי היא שלי!". 

בתי צחקה ואמרה לו "כן, היא סבתא שלך והיא אמא שלי"

החכמוד ענה לה בכעס: "לא, היא לא אמא שלך, היא שלי, סבתא אמפי היא רק שלי!"