בני ינחת מחר בערב לביקור של שבועיים וחצי, ולמרות שאני עדיין די על הפנים (עכשיו זה בעיקר האף וכל מה שמסביב לו - ראש, עיניים...) ההכנות בעיצומן!
היינו בסופר על הבוקר וקנינו את כל המצרכים שצריך לקראת ארוחת יום ההולדת שאנחנו עורכים לו יחד עם החכמוד בששי ערב.
הוא יהיה בן 30 וחכמוד יהיה בן 3.
קנינו גם את הדברים האהובים הקבועים שלו, כמו עוגיות מזרחיות של עבדי, חומוס וכו'.
אחרי ש-T יצא לעבודה, הכנתי את הבסיס והמילוי של עוגת התותים המפורסמת שלי, שאין לילדיי יום הולדת בלעדיה.
תמיד בני (ב-26/12) פתח את עונת התותים ובתי (09/03) סגרה אותה (אבל בשנים האחרונות העונה התרחבה קצת).
העוגה עשויה מ-3 שכבות: בצק פריך עדין מאד, מילוי המרכב מפודינג תות מבושל (לא אינטסטנט) במיץ תפוזים, קצף ביצים (כן - דיברו איתי כבר על סכנת הסלמונלה!) וחתיכות של תותים.
בשנים האחרונות קשה מאד להשיג את פודינג התות לבישול, ולמזלי חברה שלי מצאה לי 3 חבילות ב"טיב טעם", לא פחות ולא יותר, עם תוקף עד 2015, כך שאני מסודרת לשנתיים/שלוש הבאות .
עד כאן אני מכינה יומיים מראש ושמה במקרר, כך שהבצק סופג לו בנחת נוזלים מהמילוי, מה שהופך את כל העסק לעוד יותר עדין ועסיסי.
לפני ההגשה ממש, אנחנו מקציפים שמנת מתוקה וזו השכבה העליונה, ועליה מסדרים תותים טריים.
אם אספיק - אצלם אותה לפני שנגיש לשולחן. זו בהחלט עוגה מנצחת.
נראה מה עוד יתחשק לי להכין, אבל את הרוב כמובן יבשל T.
אני ממש, אבל ממש חייבת להבריא כבר, זה לא לעניין הצינון המעצבן הזה.
היום החלטתי שאני אוספת את הנכדים מהבן למרות מצבי, מקווה שיהיה בסדר.
מחר אין לי שום דבר מתוכנן פרט לנסיעה לשדה התעופה בערב לאסוף אותו.
ההתרגשות בשיאה - ואני מתה כבר לחבק אותו (ואת חברתו המתוקה שמגיעה איתו).
חג מולד שמח לכל מי שזה רלוונטי לו.....