יוצאת לדרך חדשה

כצפוי רק חלק מהפוטנציאל התממש, כפי שאמרה לי  מישהי כאן: כל תכנית היא בסיס לשינוי.

ביום שני באמת עשיתי כושר בקאנטרי והיה מעולה. גם הטיפול הסיני היה מעולה, אבל חברתי א' לא היתה שם, אז עוד לא נפגשתי איתה השבוע.

את הפגישה עם חברתי מלונדון המבקרת בארץ דחינו לשבוע הבא, כמו גם את הפגישה עם חברתי המאמנת.

בשלישי כמובן שלמדתי, וברביעי (כיון שהתפנה לי הבוקר) קפצתי לבקר אצל חברה אחרת, שעברה בשבוע שעבר ניתוח לקיצור קיבה.

נראה שהמון אנשים (יחסית) עוברים את הניתוח הזה לאחרונה. כאילו נפרץ איזה סכר וכל הרופאים מאשרים את זה....לאנשים שמתאימים, כמובן.

לי לא היו מאשרים (לא שהייתי רוצה). אני לגמרי לא בקריטריונים.

אבל במשפחה שלנו (של T) כבר 3 עברו את זה. אחד לפני שנתיים פלוס ושניים בחצי השנה האחרונה. הם רזים, הם בריאים, הם מרגישים טוב ונראים מצוין......

גם חברתי מרגישה כבר טוב, כמובן ששבוע לא מספיק כדי להשיל את כל הקילוגרמים העודפים, אבל אני בטוחה שתוך כמה שבועות היא תיראה כמו חדשה.

רביעי זה כמובן גם "יום נכדים" - היום בו אני לוקחת אותם מהגן. 

גם השבוע T הצטרף אלי, והיה לנו זמן איכות נהדר עם שניהם. 

היום שוב הייתי בקאנטרי, הפעם הספקתי להגיע לפלדנקרייז - והיה מצויין. בכל פעם אני מתפעלת מחדש מכך ששום שיעור לא חוזר על עצמו. 

ואז, בספונטניות פתאומית, ביררתי אם יש מסאז'יסט/ית פנוי (יש בקאנטרי עיסויים בתשלום, מוזל) והיה. בדיוק אחרי הפלדנקרייז.

קיבלתי מעסה בשם ליאוניד, שכמובן התחיל את הקריירה שלו ברוסיה כפיסיותרפיסט ואח, וכאן השתלם במקצועות העיסוי וגם רפלקסולוגיה. היה ממש טוב. הייתי חייבת מסאז' וגם לא יצא לי לקבוע עם חברתי המסאז'יסטית ד' (זאת שכל הזמן מטפלת בנכדים ובחמותה) וגם אני קצת מקצצת בפינוקים....

אבל את הפינוק הזה הייתי חייבת ועכשיו, וזה הסתדר (אז היקום היה לטובתי כנראה ...)

כשיצאתי מהעיסוי גיליתי 20 שיחות שלא נענו מ-T! נלחצתי, מה כבר קרה? ודווקא כשהשתקתי פעם אחת את הטלפון!

התברר שהוא לקח את הרכב למוסך להחלפת צמיגים, והיה צריך רגע לצאת ממנו כדי לבקש מרכב אחר לפנות לו מעבר או משהו... בכל אופן הוא סגר את דלת הרכב (המנוע היה דלוק והמפתח בפנים) והרכב ננעל אוטומטית!!! 

הוא התקשר כדי לשאול אותי אם רשום לי במקרה הקוד המאפשר פתיחת הדלת (יש קודן על דלת הנהג)...ואני לא עניתי לו. 

למותר לציין שהוא היה בהתמוטטות קלה.... אבל לזכותו ייאמר שהוא לא הוציא את זה עלי (לא שאני אשמה במשהו....אבל הכי קל היה יכול להיות להתפרץ עלי והוא לא עשה זאת). 

50 דקות ארך המסאז'....בהם הוא חיפש נואשות את הקוד או מישהו שיפרוץ לו לרכב..... בינתיים חזרתי אליו (וכמובן שהקוד מתועד אצלי! כאשר הצעתי לו לרשום את זה בזמנו בטלפון שלו הוא אמר שכן, הוא יעשה זאת אחר כך..... )

סוף טוב הכל טוב, הרכב נפתח והוא המשיך בשגרת יומו. 

התקלחתי בכיף וחזרתי הביתה לארוחת צהריים וסייסטה....

עשיתי סיבוב סידורים ברגל (דואר, בית מרקחת, סופר בקטנה....) ומאז אני בטטה מול הטלוויזיה. לא בא לי לקרוא או לעשות שום דבר אחר היום.

T עובד (יש עוד אירועים בעסק הנוכחי, שלושה שבועות לפני שהוא נסגר סופית) כנראה עד מאוחר, אז יש לי זמן עם עצמי לבד בבית, וכמובן שגם מזה אני מאד מאד נהנית. 

סופשבוע נעים