יוצאת לדרך חדשה

עצוב עצוב עצוב שאין גשם, אבל זה מה יש, אז לפחות אפשר ליהנות ממזג האוויר האביבי הזה.

בשבת ישבנו בקאנטרי בדשא אחרי האימון, וספגנו את השמש שליטפה את פנינו....

לצערי כבר אז T התחיל להרגיש חולה, ומאז הוא די משופע. שפעת, צינון, כאב גרון, שיעול  - לא ברור בדיוק מה זה, אבל הוא מסכנצ'יק. 

וזאת כמובן לאחר שקיבל בתחילת העונה חיסון (כמוני). 

היום יש לי יום "עמוס", חברתית בעיקר - המפגש עם החברה המבקרת מלונדון עם בתה התינוקת,

אולי גם אימון בקאנטרי אחרי זה

בטוח טיפול סיני , כבכל יום שני

ובערב מפגש עם שתי חברות (יש!!).

מחר לימודים. 

מחרתיים התפנה לי שוב, כאשר החחברה המאמנת שלי שוב דחתה את המפגש שלנו לשבוע שאחרי כן....

כל תכנית היא בסיס לשינוי, כבר אמרנו?

לגבי שיעורי הבית שלי שמתי לב לכמה דברים:

א. למרות שאני מחשיבה את עצמי למקשיבה טובה, באמת לא הצלחתי הרבה להקשיב בשקט מוחלט ועד הסוף ובלי לעשות שום דבר במקביל.

ב. אני בעיקר מודעת לצורך בהקשבה מלאה וחסרת מעש כאשר אני מקשיבה ל-T. עם אנשים אחרים זה פורח לי לגמרי מהראש.

ג. כאשר אני מקשיבה לאנשים בטלפון או בסקייפ (וגם פנים מול פנים) מאד קשה לי להימנע ממילות עידוד תוך כדי הקשבה (אהם, לגמרי, וואלה, וכו'). 

מעניין. מעניין מאד כל עניין ההקשבה הזה.

דורש תרגול, כפי הנראה.