יוצאת לדרך חדשה

החג עבר בנעימים בסך הכל.

אחרי שכתבתי את הפוסט ביום שלישי הלכנו לקאנטרי להתעמל, וישנו צהריים כמו מתים.

ביום רביעי הנכדים היו אצלנו כל הבוקר, מתוקים כרגיל, ואפילו הצלחנו לבלות עם כל אחד מהם זמן איכות כי כל אחד מהם ישן צהריים בשעות אחרות...

בחמישי עשיתי "שיחת היכרות" לאחיינית הבכורה שלי, בתו של אחי, וזו היתה חוויה של עונג צרוף לשתינו.

בששי בתי ובעלה והנכדים הגיעו כרגיל לארוחת ערב, עשינו על האש וישבנו בחוץ וכך עם החמסינים הראשונים של השנה חנכנו את הבילוי בגינה.

בשבת שוב התעמלנו, ואחרי הצהריים אספנו את דודה של T (שנמצאת כאן בביקור מלונדון אצל הנכד שלה במודיעין) , לקחנו אותה לבקר אצל הדוד של T, ומשם אלינו הביתה.

היא אישה מדהימה הדודה הזאת, בת 89 אבל לא רואים עליה בכלל את הגיל, מלאת חיוניות ומרץ ורצון לבלוע את העולם. ואי אפשר לראות עליה את כל מה שהיא עברה בחיים - זה סיפור לפוסט נפרד, אולי כמה וכמה פוסטים, אבל הוא כולל התייתמות מאם בגיל 8, הפרדה מהאב וששת האחים (כולל אבא של T) וילדות אצל דודתה ב"בית מלון" שהתברר כבית בושת, כולל התעללות מינית על ידי הדוד....דרך גירוש לאושוויץ ומשם לברגן בלזן...התאהבות בחייל יהודי אנגלי שהיה ממצילי המחנה, נישואים מהירים בגרמניה והגעה לאנגליה לבין חמותה, שם זכתה לקבלת פנים צוננת במיוחד על היותה "אשכנזיה נחותה" - בעלה היה צאצא למשפחה ספרדית מיוחסת.....והסיפור לא נגמר כאן...

באמת צריך להקדיש לה פוסט נפרד.

בכל אופן היה ממש כיף איתה, אכלנו יחד ארוחת ערב (שאני בישלתי, לשם שינוי) והיא ישנה אצלנו ובבוקר T לקח אותה, לבקשתה, לסיבוב בתי קברות - אביה וכל אחיה קבורים כאן בארץ, כל אחד בבית קברות אחר. לטענתה זה הביקור האחרון שלה בארץ, ולכן היה חשוב לה לבקר אצל כולם. 

כשהם חזרו יצאנו לצהריים - למסעדה ערבית מצויינת קרוב לבית, שהשכילה להגיש גם מצות, ולא רק לאפות, למי שרצה. 

אחרי הארוחה וכל ההתרוצצות בין בתי קברות היא היתה קצת עייפה, וכולנו נרדמנו לשעה ומשהו, לפני שהגיע הזמן להקפיץ אותה בחזרה למודיעין לפני כניסת החג (היא שומרת מסורת אבל הנכד שלה נהיה ממש דתי מאז שהתחתן ועלה ארצה). 

אתמול ארחנו כאן בגינה לארוחת צהריים את השותף של T ומשפחתו, שחזרו יום קודם מחופשה ביער השחור בגרמניה. הבנתי שזה הפך להיות אתר תיירות מבוקש לישראלים, במיוחד למשפחות. אני עדיין לא הצלחתי להשתחרר מהקטע של גרמניה, וטרם ביקרנו אפילו בברלין. T הרי היה במינכן בחודש שעבר (משחק כדורגל) וזה ממש לא הפריע לו. אני עדיין לא שם.

אז היום חזרה השיגרה.

בבוקר היה לי תור אצל רופא עור - יש לי גידולונצ'יק קטנצ'יק אבל חשוד על השוק הימנית, שבאמת רופא העור החליט שיש להסירו ולשולחו לבדיקה, ולכן היפנה אותי לכירורג פלסטי - התור ביום ראשון הקרוב. כבר היה לי פעם BCC על האף, אז עכשיו הרופאים כבר לא מתמהמהים ושולחים אותי להסרה ובדיקה מייד. 

אחרי כן הלכתי לקאנטרי, בזמן ש-T חיכה בבית לטכנאי של בזק. כבר כמה שבועות שהאינטרנט שלנו הפכפך, נעלם וחוזר ללא התראה וללא עקביות. לפעמים זה נמשך דקות ולפעמים שעות ....והיו כבר כמה טכנאים כאן ולא פתרו את הבעייה. מקווה שהיום זה ייפתר סופית.

בערב יש לי שיחת הכנה (clearway) לבני, לקראת מצגת שהוא צריך לתת באוניברסיטה (שם בבוסטון). זו תהיה לי הפעם הראשונה שאני עושה clearway למישהו שהוא לא ממשתתפי הקורס. נראה איך יהיה. 

ואם כבר מדברים על הקורס (שיצא לחופשת פסח ארוכה וימשיך רק ביום שלישי הבא), הבוקר התקשרתי שוב לבאדי שלי, אחרי שבמהלך החג הוא נסע לחו"ל ולא ראיתי טעם לנסות ליצור איתו שוב קשר עד עכשיו.

הוא היה בשיחה ממתינה כאשר צלצלתי, וחזר אלי אחרי כמה דקות. שאלתי מה שלומו ואיך היה בחו"ל ושוחחנו כמה דקות ואז הוא אמר שהוא מכניס תזכורת לטלפון שלו להתקשר אלי כל ערב, כי מה שקרה עד עכשיו היה שבסביבות אחת עשרה בלילה בכל פעם הוא פתאום נזכר שלא התקשר, וכמובן זה היה מאוחר מדי. וכל זאת בלי שפעם אחת הערתי לו על ההתנהלות שלו עד כה. אולי אולי אולי הוא ייתיישר לבד, רק מעצם זה שאני מתמידה בצד שלי.....נראה. המשך יבוא.