יוצאת לדרך חדשה

במהלך כל הזמן הזה מאז שקבלנו את המשימה ועד היום, 

עם כל ה"קיטורים" כביכול, והצחוקים ביני לביני לגבי מי הבן אדם הזה ולמה שידכו לי אותו...

עם כל העבודה העצמית שעשיתי על הנושא הזה - ההתלבטות איך להתנהג עכשיו ואיך אחר כך ומתי סוף סוף לומר משהו....

בכל זאת כל מה שעשיתי היה לנשום, לנשום, ולהמשיך להתקשר אליו כאשר היה התור שלי, ואפילו פעם אחת להתקשר אליו כאשר היה התור שלו.

מעולם הוא לא התקשר אלי בערב, בתור שלו.

פעמיים או שלוש הוא חזר אלי כאשר התקשרתי אליו והוא היה בממתינה או לא ענה.....

בראש חשדתי שהוא האדם הכי לא מאורגן והכי לא אחראי בעולם (או לפחות בקורס), אבל הלב שלי אמר לי לא לעשות עם זה כלום עדיין.....

והלב צדק.

הבחור במשמבר נישואים קשה מאד, משבר שנמשך כבר כמעט שנה....

כמעט שנה הוא חי בבית, והולך לאימון זוגי, והולך לאימון אישי, ומנסה להתגבר על העובדה שבמקביל לכל זה אשתו מנהלת רומן עם....בחורה בת 26, ולא מצליחה (והיא ניסתה פעם) להתנתק ממנה. 

והיום הוא ארז מזוודה ועזב את הבית. 

אז נכון - זה לא "תירוץ" לא לעמוד במשימות של הקורס שהוא נרשם אליו והתחייב לבצע את כל המטלות שלו.

אבל זה מסביר המון. לי זה מסביר המון.

והיום הוא החליט לשפוך באזני את כל הסיפור. ואני הקשבתי. ונשמתי. ושאלתי. וטיפ טיפה שיקפתי, לא ממש משפטים שלמים - לא נראה לי מתאים.

ונשמע שהוא ניסה. הוא באמת ניסה, להבין ולקבל. זו אישה שעברה בילדותה התעללות מינית מתמשכת.

ותמיד הוא התמודד עם זה בדרך זו או אחרת.

אבל יש ביניהם אהבה גדולה מאד.

ובגלל זה הוא חשב שהם יצליחו להתגבר גם על המשבר הזה. והוא נשאר, ותמך, וחיכה שזה יחלוף....

אבל בינתיים זה לא עובד, כי היא המשיכה לנהל מערכת יחסים מלאה עם הבחורה, ולחיות איתו בבית כמו שותפה לדירה...

ופתאום הוא הבין שהוא לא מוכן לזה יותר.

היא רצתה את הכל, גם את הבית ואת הבעל ואת המשפחה, וגם את הרומן. 

והוא כבר לא מסוגל להסכים לזה.

כבר לא רוצה להסכים לזה.

ואני לא יודעת מה יהיה בהמשך, אבל זו המציאות שלו כרגע.

והוא התנצל כמה וכמה פעמים שלא עמד עד כה במטלה הזאת, אבל זה כל כך לא רלוונטי.

והוא הבטיח שהוא ייתייחס לתזכורת שהוא שם לעצמו, להתקשר אלי בערב.

ואולי זה יקרה ואולי לא.

לטובתו אני מקווה שהוא יעמוד בזה. כי זה ייתן לו להרגיש יותר טוב עם עצמו.

ועכשיו שאני שמעתי את הסיפור, אולי הוא ירגיש יותר קרוב אלי, יותר מחויב. 

ואולי לא.

אין לדעת.

ולא ממש חשוב. 

אני רק שמחה שחיכיתי, שנשמתי, שטיפלתי בעצמי בזמן שהמתנתי עד שאבין מה קורה איתו.

ונראה מה יתפתח בהמשך...