יוצאת לדרך חדשה

שוב מתאמנת לא הגיעה, לא הודיעה, לא הגיעה, לא זמינה ולא עונה ל sms.....

זו מתאמנת שדווקא עושה עבודה נהדרת ...כשהיא כן מגיעה.

יש לה נטייה לאחר כל פעם בחמש דקות אבל דווקא היא מודעת לכך ומשתדלת לא לאחר לכאן

כשהיא כן מגיעה

יצא לה לבטל כמה פעמים, בדרך כלל מספיק בזמן אבל לפעמים באותו היום 

לפעמים זה היה מוצדק (מחלה של התינוק למשל) ולפעמים פשוט לא מצאה לו סידור

פעם אחת היא הגיעה עם התינוק

אני יודעת שיש מטפלים/מאמנים שמאפשרים את זה (יודעת שבתי היתה מגיעה עם אחד הנכדים כאשר הם היו ממש תינוקות לטיפול הפסיכולוגי שלה)

אבל בשיטת האימון שלנו זה ממש לא אמור לעבוד כך, כי אמורים להיות מודעים לגוף ולנשימה ואי אפשר לעשות את זה כשגם מתעסקים עם פעוט שזוחל על הריצפה....גם אם הוא מעסיק את עצמו (אני הרי סבתא, ציידתי אותו במיטב הצעצועים)...

פעם אחת היא שכחה שקבענו אבל כשצלצלתי היא הגיעה תוך 10 דקות. 

בפעם האחרונה שהיא ביטלה (יום מראש) נתתי לה אופציה לבחור מועד אחר באותו שבוע, היא אמרה שהיא תבדוק ומעולם לא חזרה אלי

בשבוע שאחריו כאשר סימסתי לה ושאלתי אם נפגשים בשלישי בחמש כרגיל, היא סימסה בחזרה שכן אבל האם אפשר בשש.

המאמן שלי טוען שזו לא אמורה להיות היוזמה שלי להציע מועד חלופי, זה אמור לבוא ממנה. 

אני גם לא אמורה להזכיר למתאמנים שיש לנו פגישה. 

זו אמורה להיות אחריות שלהם. 

אז מה זה אומר כאשר זה לא מתנהל ככה?

ומה אני אמורה ללמוד מזה?

מה חשתי כאשר התקשרתי היום למתאמנת שלי וקיבלתי מענה של "המנוי אינו זמין כעת"? מה עבר לי בגוף? 

איזשהו מחנק באזור הסרעפת....

צורך לקחת נשימות עמוקות

צורך פתאומי לרוץ לשירותים (זה דווקא קורה לי כאשר אני בלחץ... מעניין) 

לא הצלחתי להתעכב בתחושה כדי לראות אם עולה זיכרון כי בדיוק התקשרו ההורים של כלתי לעתיד (מחותנים לעתיד) איתם קבענו הערב לראות את אולם החתונה...הם התקשרו לומר שהם בדרך (מצפת) כבר שעתיים, תקועים בצומת גולני עם פקקים ושתי תאונות.

טוב, נחכה. ייקח כמה שייקח.

אימון כבר אין לי...

אולי אשב לראות סידרה בטלוויזיה....לנשום ולהעביר את הזמן