יוצאת לדרך חדשה

עם כל הנסיעה והחזרה והמפגש עם הנכדים שכחתי לעדכן שחברתי א' בסדר.

ניתחו אותה כאשר היינו בהודו, וגילו גידול שפיר על השחלה. 

כלומר עדיין ממתינים לתוצאות הסופיות אבל מייד ראו כנראה שמדובר במשהו שפיר. 

הסירו לה את השחלות ואת החצוצרות והיא מתאוששת בקצב משביע רצון (מאד!) מהניתוח ומהחווייה כולה

היה לנו מספיק אינטרנט בהודו על מנת להתעדכן ב-whatsapp כל העת, וקיבלנו את הבשורה ממש ב-real time

עוד באותו היום. בבוקר, כאשר חיכינו בשדה התעופה במומבאי לטיסה לגואה (שכמובן התאחרה מאד...)

קבלתי טלפון מהבת של א' - שהיתה מאד לחוצה לקראת הניתוח וכל התהליך ורצתה ממני קצת חיזוקים

היא לא ידעה שאנחנו כבר בהודו - אבל טוב שהתקשרה, ולמרות שאני עצמי דאגתי באותו הזמן מאד - הצלחתי קצת להרגיע אותה. עצם העובדה שדיברנו, ששיתפנו את הדאגה - זה כבר עשה לנו טוב.

בנושא אחר - ממש יום לפני שטסנו סימסה לי אחת המתאמנות שלי שהיא נפרדה (ממש באותם רגעים) מהחבר שלה, עזבה את הבית השכור שלהם ביישוב קרוב אלי, וחזרה לגור בינתיים אצל אמא שלה בתל אביב. באותה נשימה היא סימסה שבגלל המרחק נראה לה שהיא לא תוכל להמשיך להגיע אלי להתאמן. 

ניסיתי לקבוע איתה פגישה מעכשיו לעכשיו בשעות שלפני הטיסה אבל היא היתה בלימודים כל הבוקר ולא יכלה להגיע.

קבעתי איתה ביום אחרי שנחתנו בחזרה, ובמקביל התחלתי לחפש לה מאמנ/ת חלופי/ת באזור מגוריה.

היא הצליחה להגיע למפגש האחרון אצלי ביום חמישי האחרון, אבל בתחושה שלי זה לא היה אימון כמו שצריך - זה היה די בלגן ומבולבל ואני מצטערת שלא עשיתי לעצמי clearway (שיחת הכנה) לפני המפגש הזה. בכלל ירד לי הביטחון העצמי (שגם ככה היה רעוע) בכל נושא האימון, ומזל שאני ממשיכה בקבוצת מנטורינג פעם בשבועיים אצל המאמן המדהים שלי. 

מצאתי לה מאמנת חלופית - שנראה לי שתתאים לה מאד - והיא כבר קבעה איתה, מה שמראה באמת על המחויבות שלה לתהליך האימון. אמרתי לה כמה אני גאה בה על כך. 

אז נותרתי עם שתי מתאמנות בסך הכל מתוך החמישה שהיו לי. 

כנראה היקום די התחשב בכך שהייתי מאד עסוקה בחודשיים האחרונים ולא ממש פנויה לאמן, ובשיטתיות דילל לי את מאגר המתאמנים. תחילה עברה מתאמנת אחת למפגשים של פעם בחודש (זה לא ממש עובד, אבל הסכמתי לנסות). זו שעזבה עכשיו עברה ללהתאמן פעם בשבועיים - אבל כאמור גם היא כבר איננה. מתאמן נוסף סיים את 16 המפגשים הראשונים (שהתעריף שלהם היה 60 ש"ח, ומהמפגש ה-17 עולה התעריף ל-150 ש"ח) והודיע שהיה טוב אבל הוא אינו ממשיך כרגע.

מתאמנת נוספת הודיעה לי במפגש ה-12 שלה שאינה יכולה להמשיך מטעמי תקציב (היא עדיין היתה בתעריף של 60 ש"ח) - ועשיתי איתה שיחת השלמה מעכשיו לעכשיו וסיימנו יפה. אז נותרה זו של הפעם בחודש, והמתאמנת החמישית גם כן עברה לפעם ב-10-14 יום בערך, השיחה הבאה שלנו אמורה להיות משוב השלמה (בתום 16 מפגשים ראשונים) ואז היא אמורה להודיע לי אם היא ממשיכה בתעריף החדש. 

כיוון ש-T נכנס לניתוח אורתופדי היום (כתף) לא קבעתי כלום לשבוע הקרוב, ורק אחרי שאראה כיצד מתקדמת ההתאוששות שלו, אתחיל לדבר עם היקום ולבקש מתאמנים חדשים. 

לצורך ההסמכה אני זקוקה (בין היתר) ל-5 מתאמנים בתעריף 60 ש"ח כפול 16 מפגשים (יש לי בינתיים 4 כאלה, בגלל זו שהפסיקה במפגש ה-12ׂ), 5 מתאמנים בתעריף של 150 ש"ח כפול 16 מפגשים (אז כרגע יש לי אחת כזו שרוצה להגיע פעם בחודש ועוד אחת אולי...)

ובנוסף אני צריכה 20 שעות אימון בהתנדבות (לפחות) של מישהו שהוא בעל תפקיד חינוכי או מנהיגותי (מורה, מנהל, מדריך) - כלומר כזה שהאימון שלו ייטיב וישפיע על הרבה אנשים. יש לכם מישהו כזה בשבילי באזור השרון? בחינם כמובן. 

בתחום התזונה אני יכולה לדווח שירדתי לגמרי מהפסים בחודשיים האלה, לא אכלתי מסודר ולא הקפדתי על  התפריט - והמשקל שלי לא משהו (למרות שגם לא נורא, יחסית) - אבל לא היו לי אנרגיות להתייחס לזה בתקופה הזאת ופשוט החלטתי במודע לוותר על ההתעסקות עם זה, בזמן שהקדשתי אנרגיות לתחומים האחרים.

היום - 1/2/2015 - אני רוצה להתחיל לחזור להתייחס לזה. נראה אם ההחלטה הזאת תישא פרי.....

לחוצה קצת (קצת?) מהניתוח של T, רוצה להיות כבר אחריו ואחרי הכאב הגדול הצפוי לו בשבועות הקרובים - רוצה לשמוע אותו אומר שהוא חסר כאבים ועם תנועה מלאה בכתף....רוצה שהוא יהיה בסדר

זהו, סיימתי את העדכונים להיום