יוצאת לדרך חדשה

הימים והלילות חולפים לאיטם

מאד לאיטם

T עבר אמנם מלהתעורר כל עשר דקות ללהתעורר כל שעה

לפעמים הוא לא מצליח למצוא תנוחה...

לפעמים, בדרך כלל לפנות בוקר, הוא מצליח להירדם לשלוש-ארבע שעות רצוף, וזה נפלא.

הוא לוקח קוקטייל של זאלדיאר ונורופן, מסרב לקחת את הטראמאדקס (שמתמוסס מתחת ללשון) כי זה מגעיל אותו וגורם לו לבחילות

לפעמים זה ממש עוזר נגד הכאבים ולפעמים פחות

הספקתי לקחת אותו לפיסיותרפיה פעם אחת, והוא עושה כמה פעמים ביום את התרגילים שנתנו לו לעשות בבית.

שוב, רק שניים מהתרגילים שנתנו לו.

הוא משחרר את הזרוע מהמתלה, מתכופף מעט, ומנענע אותה לכל הכיוונים לאט לאט. 

ראיתי שהוא עושה זאת גם כאשר מתגברים הכאבים. אולי זה מקל.....

אולי הוא רוצה שזה ייקל.....

הוא סוגר ופותח את היד, גם בבת אחת וגם אצבע אצבע...לבד או עם כדור. 

אבל יש לו תרגיל אחד שבו הוא צריך להישען על כדור שמונח בין השכמות שלו לבין הכיסא/כורסא, וליישר את השכמות אחורה.

את התרגיל הזה הוא מסרב לעשות. 

ביום ראשון יש לו שוב פיסיותרפיה, אנסה לברר מה התרגיל הזה עושה ומה יקרה אם הוא ימשיך לא לעשות אותו.

התרופות מטשטשות אותו אז הוא מנמנם גם במהלך היום.

כשבאים מבקרים (בינתיים הגיעו שני זוגות חברים, נשארו זמן קצר והלכו) הוא מותש אחרי כן והולך למיטה.

בתי החליטה לא להגיע היום עם הנכדים, ובמקום זה היא תגיע הבוקר לבד.

T מעביר את הזמן בין המיטה (מול הטלוויזיה) לבין הספה בסלון (מול הטלוויזיה) לבין המחשב (לפחות העכבר ביד ימין....איזה מזל)

אתמול רציתי להכין לו חזה עוף ברוטב צ'ילי מתוק לצהריים, והוא איבד סבלנות כאשר ראה אותי מתעסקת עם זה ובא ועשה את הרוב בעצמו, ביד אחת. לא רע, דווקא. גם ככה הוא מספיק מרגיש חסר אונים ותלוי.

יאללה, שיעבור כבר.

זה ייקח עוד זמן.

6 שבועות אסור לו להשתמש ביד, לנהוג...

אני רק מחכה שהכאב הנורא ישכך קצת. שיהיה נסבל. בכל זאת שנים הוא סובל מכאבים בכתף הזאת, בגלל זה הלך לניתוח.

אז לפחות שיחזור סף הכאב למה שהיה עד עכשיו

ושלאט לאט יתחיל להתפוגג...