יוצאת לדרך חדשה

שבוע עבר....

שבוע שבו הצלחתי לאמן פעם אחת, להתאמן פעם אחת, ולהשתתף בקבוצת המנטורינג ....

פרט לכך, כל שאר השבוע מוקדש ל-T

הכאב הוא הכי גרוע בלילה, והוא הרוג מעייפות. לא מצליח לישון. חוטף תנומה של חצי שעה כאן, שעה וחצי שם, גם במהלך היום - וזה משאיר אותו תשוש ואפוף.

לא ממש ברור איך משככי הכאבים עובדים, אם בכלל. יש שעות ארוכות במהלך היום שהוא בכלל לא צריך לקחת, ובלילה כמה שהוא לוקח זה לא עוזר.

ניסינו את כל השילובים ...שום דבר לא משנה את העובדה שכשמגיע הלילה, הכאב בלתי נסבל.

הוא נשאר בסלון ברוב הלילות, שם הוא מצליח לפעמים למצוא תנוחה כדי לתפוס תנומה. הלילה הוא ניסה לחזור למיטה אבל ירד בחזרה בסביבות שתיים.

אתמול חברה של חברה (ששמעה את הסיפור) התקשרה להמליץ לקחת את אחד הכדורים בבוקר, בסביבות עשר, אחת עשרה, כדי שהוא ישפיע כמו שצריך בלילה. זה הניסיון שלה. היא לא רופאה אבל היא מנהלת מרפאה ויש לה המון ניסיון. ננסה. כשהיא התקשרה זה היה מאוחר מדי כדי להשפיע על הלילה הזה. אבל ננסה היום. בינתיים עבר עוד לילה של סבל צרוף. אין לו כבר כוחות יותר....

בפיסיותרפיה הוא מתקדם יפה, כך אומרת הפיסיותרפיסטית, והוא בינתיים צורח מכאבים. ו-T אדם עם סף כאב מאד גבוה. אם הוא צועק, סימן שזה ממש, אבל ממש כואב.

שלוש פעמים בשבוע פיסיותרפיה ועוד תרגילים שונים בבית.

ביום שלישי התנפחו לו בלוטות הלימפה גם בבית השחי וגם בצוואר - התקשרנו למנתח שלא מצא קשר בין זה לבין הניתוח ( you think?) והפנה אותנו לרופא המשפחה, שבדק בעדינות ונתן אנטיביוטיה. רק אתמול (אחרי 4 ימי אנטיביוטיקה) הוא התחיל להרגיש שהבלוטות (שעדיין נפוחות) כבר פחות כואבות. 

התפתחה לו שם, בבית השחי מתחת לכתף המנותחת, גם שפשפת נוראית. קבלנו משחה גם עבור זה. 

בקיצור - סובל.

ממש סובל. מחכה ליום שבו יוכל לישון כמה שעות רצוף בלילה, זה ישנה לו את הכל. 

כרגע לא מסוגל להתרכז בשום דבר, אפילו טלוויזיה - נרדם באמצע. 

אמנם היד החזקה (שמאל) מושבתת, אבל אם הוא יהיה ערני והכאב יהיה בשליטה, הוא יוכל לעשות המון דברים במחשב - ביד ימין. 

מקווה לטוב. מקווה לשיפור. מקווה שיעבור את החלק הזה, הכי קשה. מקווה.