אז ה"ניסוי בבני אדם" שעשיתי על T אתמול, בעצת החברה של החברה הצליח....
היה אמנם פספוס כלשהו במינון - הטראמאדקס שהיה צריך להילקח פעמיים ביממה נלקח 3 פעמים והזאלדיאר שהיה צריך להילקח כדור אחד 4 פעמים נלקח שני כדורים 3 פעמים ....(להגנתי אומר שהייתי כבר בפאניקה מייסורי התופת שהוא עובר) - אבל זה עשה את העבודה.
הוא לקח את הכדורים בתשע וחצי בבוקר, וזה התחיל להשפיע בערך בשש אחה"צ (כאמור נלקחה עוד מנה בשלוש וחצי....כנראה טעות שלי!).
גם הכאב נרגע אבל הוא גם היה די מסטול, זו היתה תחושה מוזרה אבל לא נוראה.
היה לו מצב רוח טוב ואפילו תיאבון סוף סוף, טיגנתי לו שניצל לארוחת הערב, עם סלט טרי, ואפילו תותים ובננה עם יוגורט לקינוח - ממש ארוחה מלאה
בתשע וחצי בערב נתתי לו שוב את הכדורים (כאמור, שני זאלדיאר וטראמאדקס אחד) - ואז בחצות הוא התחיל להרגיש סחרחורת ובחילה...נראה לי זה היה קצת overdose....
אבל למרות זאת, מחצות ועד שלוש וחצי הוא ישן (בישיבה על הספה בסלון) עמוק, בלי כאבים.
התעורר לא מהכאבים אלא מהסחרחורת דווקא....אבל נרדם שוב בארבע עד שש....הכי הרבה (והכי רצוף) שהצליח לישון מאז הניתוח.
הבוקר הסתכלנו שוב על ההנחיות על הקופסאות והבנו את הטעות....לא נחזור עליה.
מעניין שהכאב לא נעלם, הוא היה שם "אבל היה חסום" אני מצטטת את T. אני חושבת שאני מצליחה להבין למה הוא מתכוון.
עכשיו הוא כבר אחרי קפה, פרוסה (ואנטיביוטיקה), מקלחת.... ועוד מעט ניסע לרופא המנתח לביקורת והסרת תפרים.
נקווה להמשיך ככה (ללא הסחרחורת והבחילה)