לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יוצאת לדרך חדשה


מנסה לנהל סוג של יומן בפתח תקופה חדשה בחיי.

Avatarכינוי: 

בת: 65

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728

2/2015

אוף


עשרה ימים של אנטיביוטיקה חלפו עברו להם, ולמרות שבדיקת הדם הראתה שעדיין יש זיהום, הרופא המנתח הורה ל-T לא להמשיך לקחת אנטיביוטיקה ולחכות לראות מה יקרה.

זה לקח בדיוק יומיים והגולות בבית השחי התנפחו שוב וכאבו והחום שלו עלה.... אוף!

המנתח לא ענה לטלפון וגם לא ל-sms, ומייד קבעתי תור להיום על הבוקר אצל רופא המשפחה. 

הרופא הקבוע של T לא עובד היום וקיבלנו רופא אחר, דווקא מצא חן בעיני.

הוא הסביר שזה שהדלקת מתבטאת בבלוטות הלימפה לא אומר ששם היא נמצאת, אלא שם הגוף נלחם. שאחרי ניתוח ייתכן זיהום באזור הניתוח שיבוא לידי ביטוי בדם ובבלוטות הלימפה. 

הוא אמר שני דברים, אחד עודד אותנו והשני הפיל אותנו לקרשים.

בצד המעודד הוא אמר (לאחר בדיקה במישוש) שלא נראה שזו בלוטת הלימפה שדלוקה אלא אולי בלוטות זיעה (כי זה ממש על פני השטח ואדום וכי הכתף עצמה לא כאובה ולא חמה או דלוקה.

בצד המפיל לקרשים הוא שאל אם הוכנסו גופים זרים לכתף, וכששמע שהוכנסו 5 עוגנים, הוא הסביר שהרבה פעמים חיידקים נכנסים עם השתל, מתרבים שם ואז מתחילים להתפשט בדם לכל הגוף. למשל סטאף (שם חיבה ליצור איום בשם סטאפילוקוקוס, שיושב באופן קבוע על העור ולא מזיק שם אבל אם חודר לגוף יכול להרוג אותנו - סוג טורף שכזה). 

בדימיוני הקודח כבר ראיתי את T מובהל חזרה לחדר ניתוח שם פותחים את הכתף לנקות את הזיהום ושוב כל הסיפור מההתחלה......

הרופא הרגיע שייתכן שזה לא זה, והמשך טיפול של 10 ימים נוספים באינטיביוטיקה עשוי לרפא את הבעייה, וגם אם זה כן זה - ניתן לטפל באנטיביוטיקה חזקה יותר בהמשך (אבל אז הוא כבר יפנה אותנו בחזרה לרופא המנתח להמשך טיפול) אם יהיה צורך.

בכל מקרה אמר שאם T מתחיל להרגיש ממש רע, חום גבוה ו"ספטי" (septic) - לא להסס ולטוס למיון!

אוף. 

אז כרגע אנחנו מצויידים באנטיביוטיקה לעוד 10 ימים, וטופס לבדיקת דם חוזרת בתום הטיפול. 

 

וכל הגוף שלי זועק חרדה. סטאף. כמה אסוציאציות שם החידק הזה מעלה בי. 

אבא של גיסתי שכמעט הלך מאיתנו בעיקבות ניתוח לב פתוח בו הוא חטף סטאף...וברגע האחרון הצליחו להציל אותו.

בני היקר, שבגיל 11 אחרי אמפטיגו קל (וטיפול מקומי בעור במקום טיפול אנטיביוטי אוראלי) חטף זיהום סטאף שהתלבש לו הכלייה - והוא כמעט הלך לנו. בבית החולים לא היה להם מושג איך להתחיל לאבחן אותו, ולולא חמי ז"ל (הרופא הפנימי הדיאגנוסטיקן הכי טוב בעולם!) לא היו מתחילים מייד בשני סוגי אנטיביוטיקה דרך הוריד...ועד שהיו מגיעות תוצאות בדיקות הדם כבר לא היה לנו ילד. 

ואלה רק הסיפורים מסביבתי הקרובה.

 

אז נושמת עמוק - אומרת לעצמי שהחידק הגיב לאנטיביוטיקה קודם, גם אם זה לא הרג אותו לגמרי, ואם הסיבוב הנוכחי לא יחסל אותו, יש דברים חזקים יותר בקנה.....

ומקווה לטוב.... עצוב

 

נכתב על ידי , 24/2/2015 09:59   בקטגוריות בריאות  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-27/2/2015 07:58




51,124
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , תינוקות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לempiarti אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על empiarti ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)