בתי נשארה בסוף עם ימי מחלה בבית כל השבוע, אבל הרגישה יותר טוב - אז אתמול, כשחכמוד אמר לה שהוא רוצה לבוא לסבא וסבתא, היא הרימה טלפון ושאלה אם זה בסדר מבחינתו.
שמחנו מאד, כמובן.
חתני היה אמור לעבוד עד מאוחר ועוד היתה לו הרמת כוסית לכבוד פורים אחרי שעות העבודה, אז הם באו אחר הצהריים במטרה להישאר גם לארוחת הערב.
אני ממילא תכננתי לבשל לקראת שבת (היום) כך שזה לא שינה את התכניות, רק הקדים אותן.
גם T וגם אני הצלחנו לישון היטב בצהריים (בלילות הוא עדיין מתעורר כל שעה בערך מכאבים...) אז היינו נינוחים ומאושרים כשהם הגיעו.
הם היו במצב רוח טוב מאד, שיחקו להנאתם ובאיזשהו שלב התחילו גם לעבוד עם בצק (פלסטלינה) ולהכין לנו "מטעמים".
ואז T העלה רעיון להכין עוגיות אמיתיות. ביד אחד (איך לא?) הוא הכין במעבד מזון בצק לעוגיות, בזמן שבתי ואני ניקינו את השולחן הקטן שלהם מפלסטלינה והערכנו אותו לכבוד לישת הבצק והכנת העוגיות.
נשמותק בוזק קמח על הבצק
חכמוד מצטיין עם המערוך
חכמוד קורץ עוגיות בגדלים שונים....
שניהם התגלו כבעלי ידיים טובות, גם בשימוש במערוך וגם בקריצת הצורות לעוגיות, והכינו שתי תבניות מלאות בעוגיות, אותן הכנסנו לתנור
ואפינו בזמן שכולנו ישבנו לאכול יחד ארוחת ערב (סלט ירקות, פסטה בולונייז וגם מרק כתום - גזר, דלורית ובטטה - שהכנתי אחה"צ לפני שהם הגיעו).
זה היה ערב מאד מוצלח, וכולנו נהנינו מאד. T היה מאושר שהם הגיעו לבלות איתו, ושהוא יכול היה לעשות איתם משהו כיפי ויצירתי.
הם היו בעננים, כמו תמיד אצל סבא וסבתא.
כולם היו מרוצים, פרט לחתני שהגיע במפתיע מוקדם מהמתוכנן הביתה ולא הבין לאן נעלמה המשפחה שלו.....
לכן הם יצאו הביתה מייד אחרי הארוחה (והקינוח - עוגיות) כדי להספיק להיות עם אבא קצת לפני שהלכו לישון......
זה באמת היה פורים שמח 
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
