יוצאת לדרך חדשה

התברר שעקירת השן לא עברה לגמרי חלק, למרות ההתחלה המזהירה - וסבלתי מכאבים וחוסר נוחות יתרה בימים שאחריה, כולל כל יום העצמאות וסוף השבוע שאחריו.

אז נזכרתי בדרך הקשה שכאשר יש כאב או אפילו חוסר נוחות בשיניים / חניכיים - אני נהיית עצבנית.

חסרת סבלנות. 

אופס.

בקיצור, בתקופה הזו אני חסרת מנוחה. קשה לי להיות עם אנשים, קשה לי לקרוא, אין לי אפשרות לפעילות גופנית יתרה כי כל תנועה כמעט גוררת אחריה פעימות כאב באזור העקירה - זה ייקח שבועיים שלושה עד שהחלק הזה יירגע כנראה. 

בנוסף ובלי קשר (או אולי עם קשר ) התפרצה לי פריחה אלרגית בפנים שהתחילה בקטן ביום שני והתפתחה מאד במהלך יום שלישי ביום והלילה היה סיוט. ברביעי בבוקר ויתרתי על הלימודים באימושיין (דבר שעוד לא קרה) כדי ללכת לרופא ולקבל כדורי אנטי היסטמין שבאמת עצרו את העניין . זה עוד לא עבר לגמרי אבל ההקלה היתה כמעט מיידית. גם אני וגם הרופא לא סגורים על מה גרם לתגובה האלרגית - זה התחיל בשני בצהריים. היינו בביקורת אצל האורתופד המנתח של T (נראה שלמרות איטיות ההחלמה, הכל מתקדם לשביעות רצונו בכיוון הנכון) ואז התיישבנו לאכול צהריים במסעדה אסייתית ליד המרפאה. בגלל העקירה אני עדיין אוכלת דברים רכים והזמנתי פאד תאי. אני חושדת באחד המרכיבים במנה הזאת שהוא הגורם לאלרגיה. אני לא חושבת שהיה בה אספרגוס (בדרך כלל אני מגיבה לאספרגוס) אבל מי יודע. עוד חשוד אפשרי הוא נורופן. אני בדרך כלל לא לוקחת איבופרופן מסוג כלשהו (אדוויל, נורפן..) בגלל הרפלוקס שלי, כך שאינני יודעת אם אני רגישה לזה או לא. אבל מאז העקירה לקחתי כמה פעמים, וייתכן שהתגובה היא לזה. כך או אחרת אני מקווה שהאלרגיX יפתור את הבעייה. כלומר, שגם כשאפסיק לקחת זה לא יחזור. 

קיבלתי את הדוח ממעבדת השינה שמאשר שאני סובלת מתסמונת הפסקות נשימה בשינה בדרגת חומרה קלה ו...- כמה מפליא - הם ממליצים לרדת במשקל. נו טוב, זה יכולתי לומר לעצמי גם קודם

T במצב הרבה יותר טוב, הוא התחיל סוף סוף להפחית קצת ממשככי הכאבים ולישון רצוף כבר כמה לילות....ופחות להירדם במהלך היום. הוא קיבל הפנייה להידרו תרפיה בנוסף לפיסיותרפיה....ועוד אישור מחלה, כך שאולי סוף סוף הוא יתחיל לקבל אובדן כושר עבודה. בכל החודשים האלה בעצם הוא לא יכול לעבוד, ובגלל "תקופת ההמתנה" של הביטוח, לא ראה גרוש עד עכשיו. 

נמאס לי להתעסק עם בריאות וגוף ורפואה. ממש נמאס לי. ובמצבי הנוכחי אין לי סבלנות להתעסק עם דברים אחרים. רואה הרבה טלוויזיה. אגב גילינו את נפלאות ה-kodi. זה סיפור להתקין אבל יש סרטון הדרכה מצוין בעברית ב-you tube. אנחנו שוקלים ברצינות להתנתק לגמרי מ-yes ולראות דרכו את הכל, יש בו ממש הכל. 

אני מניחה שזו תקופה כזו וגם היא תעבור, וברגע שפיסית ארגיש שוב טוב אוכל לחזור להתרכז באימון ובלימודים ובחברות ובספרים ובכל הדברים שכיף לי לעשות. יש לי את המתאמנת האחת שהתחילה לפני שבועיים וזה ממש משמח אותי. אולי זו סנונית ראשונה.....