מבשרי השחורות מביניכם כבר העבירו לי את המסר: ישרא ייסגר בקיץ.
ליתר ביטחון וידאתי שהבלוג שלי מגובה, והעליתי עותק שלו גם על ענן (google drive במקרה שלי)
אין ספק - עצוב - אבל יהיה עצוב עוד יותר אם אתם תתפזרו לי לכל עבר.
יש לי כארבעים קבועים (מתוכם כותבים באופן שוטף פחות מ-20 ועוד חמישה שישה כותבים מידי פעם)
אין לי מושג כמה קוראים יש לי.
אין לי מלים לתאר מה הבלוג הזה והקהילה שנוצרה עבורי בעקבותיו עשה עבורי. כמעט 3 שנים של כתיבה אחרי שנים של שתיקה חנוקה....
משהו בי השתחרר.
כמו לכתוב יומן. יותר טוב מלכתוב יומן כי התגובות שלכם שדרגו את החווייה.
מצאתי כאן חברים אמיתיים - נכון את רובכם לא פגשתי ולא אפגוש - אבל זה חלק מהעניין. עדיין אתם מכירים חלקים בי שאנשים רבים בחיי אינם מכירים.
נוצר פה מרחב מאד אינטימי. מרגישה מאד קרובה אליכם. לחיים שלכם. ללבטים שלכם. לשמחות ולצרות שלכם.
לא הייתי רוצה לחשוב שאם הפלטפורמה תיעלם - תיעלמו לי גם אתם.
יש אלטרנטיבות ברשת....
עדה כותבת ב-wordpress ולא הפסקתי לרגע לעקוב ולקרוא אצלה, אני התחלתי לכתוב במקביל ב-bloger (כאשר פחדתי שישרא ייסגר בפעם הקודמת) והפסקתי...
אפשר להמשיך להיות בקשר.
הייתי רוצה לחשוב שאפשר.
הצורך לכתוב לא קשור לאתר כזה או אחר. הקשר החברי שמצאנו אלה אצל אלה גם הוא לא קשור....
ימים יגידו אבל לא נראה לי שאפסיק לכתוב כשישרא יסגור את דפיו.......מה אתכם?
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
