יוצאת לדרך חדשה

בסך הכל, למרות החום הגדול והבתי נסבל, עברו עלי שבועיים נהדרים.

בני וכלתי הגיעו וניצלנו כל רגע אפשרי לחיבוקים ושיחות - מילוי המצברים שלהם ושלנו. בעיקר שלי.

לא כל כך ברור מה עבר על T בתקופה הזאת, אני עדיין קשובה לו - מנסה למדוד את הדופק הרגשי שלו - אבל גם בני חש זאת, ושאל אותי על זה.

בנוסף לכל התגובות שלכם לפוסט הקודם, השאלות של בני חידדו לי שאכן יש משהו. עדיין לא ברור מה. עובדת על זה.

בכל אופן חגיגות הביקור החלו בהתייצבות של בתי עם הנכדים כבר ביום הנחיתה, וגם חתני הצטרף לארוחת ערב משותפת וחגיגית. אביה של כלתי הגיע כדי לקחת אותה הביתה לצפת - הם החליטו להתפצל לחלק מהימים כדי שכל אחד מהם יספיק לבלות זמן איכות גם עם ההורים וגם עם חברים ומשפחה מורחבת.

באחד הימים בני וכלתי בילו אצל בתי עם האחיינים המתוקים - נשמותק וחכמוד - שכל כך שמחו שהם באו, ועשו שמח כל הערב

בששי ערכנו כאן עוד ארוחה משפחתית - הפעם יחד עם משפחתו של אחי, ובמוצ"ש בני קיים הופעה עם קומץ חברים - מופע גאז' שכלל כמעט כולו חומר מקורי שלו ושל אחד החברים - וכל המשפחה התייצבה. נהנינו מאד, היו אנרגיות מטורפות - ולמרות שזה היה גאז' חדשני וקצת קשה לעיכול האוזן הבלתי מורגלת - היה מדהים. ניכר היה שבני התקדם עוד יותר מאז ששמענו אותו בהופעה לאחרונה.

מה עוד היה? לכבוד יום הולדתו של חתני קבענו שהנכדים יגיעו אלינו איזה ערב ויישארו לישון, ובתי וחתני יצאו לבלות.

כשבתי סיפרה לחכמוד ולנשמותק שבאים לישון אצל סבא וסבתא הם עלצו ושמחו.

"עושים מסיבת פיג'מות אצל סבא וסבתא" הם שרו להם בזמן שהיא הכינה תיק (מדוגם להפליא - שקית בגדים לשינה, שקית לבריכה, שקית לאחרי הבריכה, שקית לבגדי החלפה וכו). היה מאד כיף, ולמרות שלא ישנו רצוף בלילה (הם ישנו מצוין אבל דיברו מתוך חלומות ואפילו צחקו מתוך חלום אחד) נהנינו מכל רגע. בבוקר לקחנו אותם לבריכה, ומשם ההורים שלהם כבר באו לאסוף אותם הביתה, ומשם לסופשבוע קמפינג שהם ערכו בחוף הבונים עם חברים.

ערב אחד כאשר כלתי כן היתה אצלנו - יצאנו ארבעתנו לשפת הים לאכול משהו - ולמרות החום הנורא ובעיקר הלחות הכבדה - היתה בריזה כלשהי והצלחנו ליהנות מהים ובעיקר מהחברה והשיחה. 

הצלחתי למצוא גם בוקר אחד שבו בילינו בני ואני לבד בים - זמן איכות ששנינו מאד רצינו לעצמנו - ועוד בוקר בו שרתי לבני את השירים שלי (הוא כבר שמע אותם בעבר אבל ביקש לשמוע שוב, והפעם גם העיר הערות מתוך הידע המוסיקלי שלו, שיבח והציע הצעות לשיפור : התענגתי על כל רגע.  ובאמת מבחינתי הביקור היה אומנם קצר אבל הצליח למלא את המצברים הרגשיים שלנו. 

אתמול לפנות בוקר הם יצאו לדרך ובערב הם כבר נחתו בבוסטון - עייפים אך מלאי אנרגיות מחודשות להמשיך את חייהם, לצמוח, להתפתח, לעבוד וללמוד ולאהוב - עד המפגש הבא.