זה מה שמצאתי במילון מורפיקס כשחיפשתי את המילה cataract.
ירוד - זו המילה העברית למחלה הזו, שמתבטאת בעכירות של עדשת העין.
כך נראית העין כך נראה העולם דרכה
אבל cataract הוא מפל מים - ובאמת עכשיו שאני חושבת על זה, אפשר אולי לדמיין את התופעה כאילו ראיתי את העולם דרך מפל מים.
רואים אבל לא ברור, מטושטש, חבוי. ואולי כך ניתן לתאר את איך שנראה העולם דרכה.....
אני תמיד קראתי לזה "ענן" אבל....אפשר בהחלט לחשוב גם על מפל.
כך או אחרת הענן איננו.
הוא הוסר אתמול בידה האמונה של מלכת הכיתה לשעבר, בזריזות וללא תקלות. באמת - אין מילים.
מרגע שהגענו למרפאת העיניים בתל אביב ועד שמצאתי את עצמי ברכב עם T (שליווה אותי) עושים פעמינו בחזרה הביתה חלפה פחות משעה. כולל הרישום, בדיקה אצל האופטומטריסט (להכנת העדשה החדשה), טפטוף טיפות ההרחבה וההרדמה שלוש או ארבע פעמים, הכנה על מיטת הניתוח, כיסוי כל כולי מכף רגל ועד ראש (כך שרק העין הימנית שלי הייתה גלויה למנתחת), חיבור למוניטור.....הניתוח עצמו וההתאוששות הקצרצרה שאחריו. מדהים!
כשעתיים אחרי הניתוח ההרדמה המקומית החלה לפוג והיו קצת כאבים - לא ממש הצלחתי למצוא תנוחה נוחה על הספה אז לקחתי כדור אופטלגין, ואחריו עוד אחד. נמנמתי קלות כשעה-שעתיים והתעוררתי במצב הרבה יותר טוב, רק דומעת ללא הרף.
דמעתי ודמעתי אבל זה נרגע - וישנתי טוב בלילה (עם כיסוי של פלסטיק קשיח על העין המנותחת) - וקמתי כמו חדשה הבוקר.
כל 4 שעות טיפות (אנטיביוטיות, וגם דמעות מלאכותיות למניעת היובש) - הראייה עדיין מטושטשת אבל אין ענן. אין מפל. יש לי עדשה חדשה!
במקור חשבתי שאולי כאשר העין תתייצב אוכל להסיר את המשקפיים (למרחוק) ולהמשיך רק עם משקפי קריאה לפי הצורך.
אבל אני רואה שהצילינדר הקטן שיש לי (בכל אחת מהעיניים) מפריע לי - במיוחד מול המחשב אבל נראה לי שזה יפריע לי גם בנהיגה.
וממילא היום עם הפלאפון וכו' - לא יהיה לי נוח כל שנייה להרכיב משקפי קריאה ולהסיר אותם בחזרה.
אז זה עוד מוקדם לומר אבל נראה לי שאמשיך עם המולטיפוקל - למרות שכביכול תהיה לי ראייה 6/6 בשתי העיניים. זה נוח יותר, ובינינו - אני כבר רגילה.
אז שוב - זה עוד מוקדם לומר אבל לפחות התפטרתי מהקטרקט המעצבן הזה - ברוך שפטרנו.
אחר הצהריים T ייקח אותי לביקורת אצלה במרפאה, ואני מאד מאד מאד מרוצה שזה מאחורי.