עדיין לא התחלתי לנהוג מאז ניתוח העין אבל זה בעיקר כי לא ממש היה לי לאן לנסוע, וכשהיה לי אז T היה נהג צמוד ומסור.
העין כבר כמעט לא מציקה ואני כבר לא ישנה עם הפלסטיק הקשיח הזה בלילה.
קניתי לי לבינתיים בסופרפארם משקפי קריאה פשוטות (משמשות לי למחשב ולקריאה/טלפון נייד וכו) ולשאר הדברים אני כרגע בלי.
הראייה שלי עדיין משתנה כל הזמן ולפעמים מטושטשת זמנית - אמרו לי שזה תקין.
היום צחקתי איזה חצי שעה אחרי שהרכבתי בטעות את המשקפיים של T (מולטיפוקל) במקום משקפי הקריאה הזמניים שלי, ותהיתי לתומי למה פתאום הם לא מתאימים. מה, עד כדי כך העין משתנה תוך יומיים??? שאלתי, ו-T אמר "את יודעת שאלה המשקפיים שלי, כן?". לא יכולתי להרגע מרוב צחוק.
בכל מקרה עוד שבועיים שלושה תתייצב הראייה ואז אלך לאופטומטריסט לבדוק מה בדיוק קורה שם.
בששי יש לי ביקורת אצל הרופאה המלכה - אבל נראה לי שהכל באמת בסדר. איזה כיף שזה מאחורי :)
בתי עם הבעל והקטנטנים טסו לכרתים עם עוד חברים, אמנם חכמוד נסע חולה (וירוס שהתחיל בעין, חום וקצת בעיות בבטן וכרגע יצאה לו פריחה - שהרופאה אמרה להם מראש שהיא חלק בלתי נפרד מהוירוס הזה) אבל הוא היה בדרך להחלים ואנחנו מתפללים שאף אחד מהם לא נדבק ממנו.
בני ואשתו (שכבר חזרו לבוסטון לפני יותר משבוע) טסו השבוע לקליפורניה - לבקר חברים וכמובן את הורי. היום נדמה לי שהם קבעו להסתובב יחד בסן פרנסיסקו. איזה כיף להם :)
אנחנו חזרנו לשיגרת הקיץ שלנו.
הביקור הסדיר בחדר כושר ,הביקור אצל הדוד הקשיש, מפגשים עם חברים וחברות.....
עדיין לא חזרתי לקרוא. אבל נראה לי שאני פשוט תקועה עם שני ספרים שלא מדברים אלי....(איש הקוביה ו-Angela's ashes) שבשניהם אני ממש ממש בהתחלה.
T עובד על אתר אינטרנט למכירת התכשיטים שהוא צורף - ועוד לפני הפרסום כבר קנו ממנו כמה וכמה תכשיטים.
הנה צילומים של חלק מהם - אני מאד גאה בו, גם בעיצובים שחלקם מאד מקורי וגם כמובן בביצוע.
אני התחלתי להקליט לעצמי את השירים שלי - עבור עצמי אבל בעיקר עבור בני, שהבטיח לכתוב את התווים שלהם. יש לי את האקורדים (של רובם) אבל את המנגינות אני פשוט זוכרת, ועדיף שיהיה תיעוד מסודר.
עדיין נורא חם וכולכם כבר קיטרתם על זה (או קיבלתם בהכנעה) אז לא אוסיף.
והנה כבר הגיע סוף השבוע. שבת נהדרת לכולם.