יוצאת לדרך חדשה

"את כל כך לא מפונקת", אמרה לי הרופאה המלכה כשבאתי אליה לביקורת אתמול.

היא התכוונה לכך שלמרות שמשהו הציק לי בעין במהלך השבוע, ההסברים הטלפוניים שלה הרגיעו אותי ולא הטרחתי אותה לבוא לבדיקה מיוחדת.

היא גם התכוונה לכך שלמרות שבביקורת אחרי ניתוח לא מחכים בתור, חיכיתי יותר משעה להיכנס אליה, היה עומס מטורף אתמול ובאמת שהיתה עדיפות לנכים וזקנים שישבו שם וברור שהיה להם הרבה יותר קשה לחכות מאשר לי.

כך או אחרת היא עשתה לי "ויש" בפנים העפעף  למקרה שבאמת נכנס לי גוף זר שהוא זה שגרם למצוקה שלי, ונראה לי שזה עבד. 

כל השאר תקין.

אני רואה מצוין, מרחוק, ובאמת עוד כמה שבועות אלך לאופטומטריסט לבדוק מה קורה ואילו משקפיים אני רוצה להתאים לעצמי. 

"היא כל כך מפונקת" אמר T על כלתנו כשהם ביקרו כאן, והרגשתי שזה ממש קשה לו. "היא לא החזירה כוס או צלחת לכיור אחרי ששתתה/אכלה". אז מה? כל השנים היתה לבד, אני מניחה שהתרגלה (הורגלה?) שכאשר היא אצל אמא ואבא (ואנחנו שווי ערך לזה) היא לא מזיזה אצבע. 

"גם אצלם בדירה הוא עושה הכל. הוא מנקה, הוא עושה קניות, הוא מבשל". אני לא בטוחה שזה מדויק אבל נכון שלבני יש נטייה להיות ה"אבא", גם כשהוא חי עם שותפים. 

"היא מושכת את הדוקטורט הזה כבר שנים, מזמן אין לה מילגה, ועכשיו שהם נשואים הוצאות שכר הלימוד האסטרונומיות נופלות עליו". כן, זה קטע מטריד. להוריה מעולם לא היתה אפשרות לממן לה את המחייה או את הלימודים, ודמי הכיס המזעריים שהם שולחים לה לא מכסים כמעט כלום. מאז שהסתיימה המילגה היא משלמת שכר לימוד - לא יודעת אם מלא - זה נושא רגיש אצלה ובני מגונן עליה ולא מאפשר לדבר איתה על זה יותר מדי. בסמסטר הראשון אחרי שהסתיימה המילגה היא אמרה שתלווה מהדוד שלה. מאז לא שמעתי כלום. על הסמסטר האחרון (ינואר) היא דילגה אבל עכשיו בספטמבר היא מתכוונת להמשיך. ואין לה מושג אם תסיים. היא תקועה. "היא צריכה להחליט" רוטן T. " שתיקח את עצמה בידיים כבר ותסיים או שתעזוב את זה, גם לא נורא. יש לה תואר שני...אולי זה מספיק". הוריה כמובן רוצים שהיא תמשיך. אבל אין להם דרך לעזור. 

"היא מאד מפונקת" אומר לנו ע' על אשתו כ'. היא החליטה לצאת השנה ל"מלכת המדבר", סוג של "לאתגר את עצמה" או פשוט לברוח קצת מהבית ומהשיגרה. היא ספורטאית ובכושר מעולה ולכן לא העליתי על דעתי שיהיה לה קושי כלשהו במסע מסוג זה, אבל מתברר שהמציאות קצת אחרת. "מספיק שלשק השינה כבר אין את הריח של הבית (של הניקוי יבש), או שהיא ישנה עם כמה אנשים באוהל - ואז היא לא מצליחה לישון כל הלילה, או שלא ישנה צהריים כפי שהיא רגילה כל כך....היא גמורה מזה. " ואני מתפלאת. כנראה שהיא משדרת סוג של ג'דה, אולי בגלל הספורט והאוכל הבריא...אבל אין לזה קשר עם הרגלי היום יום. 

"היא כל כך מפונקת היום" אומר T בחיבה על החתולה שלנו ומלטף אותה תוך כדי גרגורים עד שנמאס לה והיא הולכת. 

מאד מעניין לי לחקור את המושג הזה "מפונקת". בהיבטים השונים בהם נתקלתי בזמן האחרון.