יוצאת לדרך חדשה

אני אוהבת את הביטוי הזה, את התקופה הזאת - ולאו דווקא מבחינת הכוונה המקורית שלה, ההתכוננות ליום כיפור, החרטה וחשבון הנפש....

אני - שבפועל עושה חשבון נפש כל השנה כבר הרבה שנים - לא מייעדת דווקא את התקופה הזו לכך.

אבל תמיד היתה לי חיבה מיוחדת בלב לימים האלה שבין ראש השנה ליום כיפור....

הלכתי לאופטומטריסט(ית) כאן ביישוב כדי לבדוק את הראייה החדשה שלי ולהחליט מה לעשות בנושא המשקפיים.

עברו 5 שבועות מאז ניתוח הקאטאראקט שלי וחשבתי שהגיע הזמן....

אז מרכיבים על האף "משקפיים" כאלה שבהם עין אחת מכוסה, ומול העין השנייה מרכיבים עדשות שונות במספרים שונים ודרגות צילינדר שונות (יש לי אסטיגמציה שלא תוקנה על ידי ניתוח הקאטאראקט באף אחת מעיני) ושואלים : מתי את רואה טוב יותר? בלי העדשה, עם העדשה או עם העדשה לאחר שהפכו אותה? זהו תהליך שהופך מייגע די מהר....ולאחר דקות ארוכות של בדיקת עדשות שונות החלטנו יחד - האופטומטריסטית ואני - שהעין טרם התייצבה ולא ניתן לדעת באמת איך אני רואה דרכה.

לא הצלחתי באופן ברור ועקבי להחליט עם איזו עדשה אני רואה טוב יותר. 

למרות שהעדשות שהושתלו לי בניתוחי הקאטאראקט הביאו אותי למצב של מספר 6/6, בגלל האסטיגמציה בפועל אני עדיין רואה מטושטש (אני רואה "צל" - האותיות עולות זו על זו ומקשות על פענוחן) - ובגלל שהראייה בעין המנותחת הטריה עדיין לא התייצבה, עוד מוקדם להתאים לה עדשה חדשה.

אבל כבר די ברור לי שאחזור למשקפי מולטי-פוקל (כי גם יש לי צילינדר שדורש כנראה עדשה לראייה למרחוק וגם יש לי לפחות מספר 1.5 לצורך קריאה ועבודה על המחשב).....

אנשים מתלהבים לראות אותי בשבועות האחרונים ללא משקפיים - אבל אני די התרגלתי למשקפיים שלי ואני לא באמת מצרה כל כך על הצורך לחזור אליהן...ובאמת אולי לא אצטרך להרכיב אותן כל הזמן....

בכל מקרה קבעתי עם האופטומטריסטית החביבה (שלא לקחה גרוש על הבדיקה המקיפה) שאגיע שוב בעוד שבועיים-שלושה לבדיקה חוזרת. 

אתמול T עבד כל היום (היה אירוע במסעדה שהוא ושותפו ע' מייעצים להם, והוא בפועל בישל והוציא את האירוע) ושוב מצאתי את עצמי לבד בבית.

לאחר שסיימתי לכתוב את דו"ח האימון (המתאמן שלי הגיע ביום רביעי אחר הצהריים), לקפל כביסה ולגהץ החלטתי שמתאים לי להשלים חוסרים בכמה סדרות טלוויזיה שאני רואה (ושמזמן לא ישבתי לצפות בהן). זה דווקא היה נחמד.

אחר הצהריים נפגשתי עם חברתי מ' - חברה מהתיכון איתה חידשתי את הקשר לאחרונה וממש כיף לי שאנחנו שוב נפגשות.

אתמול דיברתי ארוכות בסקייפ עם בני, שכבר הספיק להצטנן שם בבוסטון ההפכפכה (מבחינת מזג אוויר) ולקח לעצמו יום מנוחה בבית...

הערב יבואו הורי, יחד עם אחי וגיסתי (ואחייניתי) לארוחת ערב. גיסתי (מורה בתיכון ורכזת מגמה) הודיעה שלא תספיק לארגן ארוחת ששי והציעה שנזמין מקומות במסעדה. האמת - לי זה לא כיף לשבת במסעדה בשולחן של יותר מ-4 אנשים. לא באמת אפשר להיות עם כולם, לא באמת אפשר לנהל שיחה...אז החלטנו לבשל ולהזמין את כולם אלינו. 

התברר שבתי והמשפחה מוזמנים לחמותה, אז את הנסיכים הקטנים לא נזכה לראות הפעם - אבל לפחות נשב בשלווה ובנחת כאן בבית, ואחרי הארוחה נעבור לשבת יחד בסלון - ונוכל באמת לדבר יחד בכיף. 

כבר יומיים שאנחנו מצליחים לשבת כמה שעות בבוקר וכמה שעות בערב ללא מזגן. שמעתי ששוב עומד להתחמם - אבל בינתיים אני נהנית מהשקט והציוץ של הציפורים והאוויר הצח.....

שבת שלום