יוצאת לדרך חדשה

תחילה טסנו למיאמי דרך רומא, בלילה שבין ששי לשבת 24/10/2015. בימים הראשונים ניסיתי לתעד לעצמי איזשהו יומן מסע - כי היה לי ברור שלא אצליח לזכור את כל הפרטים וגם לא את כל התחושות והניואנסים הקטנים...

זה נראה בערך ככה...

יום ראשון
שתיים וחצי בלילה לנתב"ג. קפה דוחה ב"ראנץ' קפה" בשדה, שבכלל אמור להיות כשר אז מה פתאום הוא פתוח בשבת לפנות בוקר???

קפה מעולה בשדה ברומא. טיסה נוחה אבל משום מה בלתי נגמרת למיאמי. שני סרטים:

girl spy (דבילי אבל מתאים לטיסה)

 me and earl and a dying (לא רע)

וכמעט סיימתי את מלכת היופי של ירושלים המעצבן!

נחתנו במיאמי, שדה התעופה כבר מוכר. לוקחים רכבת להשכרת הרכב. 
בהשכרת רכב משודרגים למרצדס: $300 לשבוע! כולל gps ונהג שני . בסוף ה-gps שלהם ממש לא משהו (garmin) ואנחנו חוזרים להשתמש ב-tomtom שהבאנו איתנו (או ב-waze, כשיש פקקים). 

שכרנו דירת Air BNB יפהפיה כמעט על החוף ב Sunny Isles Beach (צפון Miami Beach). 
3 חדרים (שני חדרי שינה), שני חדרי אמבטיה ושירותים, מאובזרת קומפלט (מטבח כולל מדיח, שואב אבק, מכונת כביסה, מייבש כביסה... ועוד).

בקומה 4 יש בריכה של הבניין.

בקומת קרקע חדר כושר לא רע (ניצלנו אותו כל יום בזמן השהות שלנו שם).




(הנוף מהמרפסת)

מרכז קניות במרחק הליכה. קנינו כמה מצרכים בעיקר לארוחת בוקר סופר/ מעדניה תואם "טיב טעם". מלא מוצרים רוסיים, חלקם מישראל. באזור הזה כולם (כולל הילדים) מדברים רוסית (בניגוד לשאר מיאמי שהספרדית שולטת).

צמוד לבניין שלנו : בית חב"ד. 

בסופר כרטיס הדביט האמריקאי של T נדחה . תמיד קורה משהו כזה עם Bank of America. שלי דווקא עובד בסדר.
עייפות תהומית. ארוחה זריזה בבורגר קינג (אחרי שהצצנו ל-KFC וכמעט התעלפתי מהריח), מקלחת ולישון (טי בתשע, אני בעשר).

מתעוררת כל שעה וחצי משום מה אבל מצליחה להירדם שוב. טי ישן מצוין. השכמה סופית בשבע וחצי. המלאטונין עובד!

יום ראשון
שיחה מתסכלת עם הבנק. רשום להם שהכרטיס של T הוא "Compromised". מה זה אומר? אין להם מושג. ניסו להשתמש בו? לא. הוא "פתוח" אצל אחד הספקים. מי? לא ידוע. מתסכל. 
איכשהו שכנענו אותם לא לבטל את הכרטיס עד שנחזור ארצה. בינתיים כבר שלחו חדש אבל עמדו במילה והמשכנו להשתמש בקיים עד סוף הטיול.

מפגש מרגש עם הבן והכלה בשדה התעופה. כמובן שבקושי מצאנו את הבן, לא היה לו מושג איפה הוא בשדה. בפעם הקודמת שהוא ו-T נפגשו במיאמי,T חיפש אותו שעות ובסוף הם קבעו להיפגש בהשכרת רכב.....

ארוחת בהריים יחד ב cheese cake factory. איכשהו תמיד יוצא להם לאכול שם איתנו, גם בבוסטון. יש להם Sunday Brunch מצוין. כמובן שכל כך התמלאנו שלא נותר מקום לעוגת הגבינה המפורסמת שלהם. 

"על האש" אצל מנהל הנכסים שלנו, בחור ישראלי שגר שם כבר 11 שנה. הוא יצא מגדרו לארח אותנו כיד המלך בבית יפה בשכונה "מגודרת" (כלומר - עם שמירה). יש לו משפחה חמה ונחמדה (גם החותנים שלו היו שם, בביקור מהארץ). פונקנו שם לחלוטין. 

יום שני עד רביעי
ים ובריכה עם הבן והכלה, חופש אמיתי משולב עם פגישות עסקיות (הבנק, עורך הדין, רואה החשבון ושוב מנהל הנכסים) , ארוחות שחיתות ושיחות נפש. היה כיף לחבק אותם, לפנק אותם, למלא קצת את מצברי הגעגועים.....עשינו גם מעט קניות, בעיקר לנכדים. גולת הכותרת: תחפושות של דארט וויידר מ"מלחמת הכוכבים" ואולף איש השלג מ"לשבור את הקרח". זה היה ממש לפני Halloween והיו שם בחנות של דיסני תחפושות שוות בשפע ובזול.

בשלישי בערב: טיול לאורך ocean drive ב south beach וארוחה קובנית מצויינת ב- larios. 

רביעי בערב: משחק כדורסל של NBA: מיאמי היט נגד שרלוט הורנטס. חווייה. מיאמי התחילה כושל אבל ניצחה. זו היתה הפעם היחידה (פרט לשדה התעופה) שבדקו לנו את התיקים וחיפשו נשק. טוב, זה היה לפני פריז 13/11. מעניין מה קורה באמריקה ובכלל באירופה עכשיו מבחינת בדיקות ביטחון.

ברביעי בלילה : החזרת הרכב בשדה התעופה ...אנחנו גמורים מעייפות. שלחתי אור ואנרגיות מיטיבות למזוודות שישרדו בשלום את הטיסות : תחילה לבוגוטה, קולומביה, טיסת המשך לגוואייקיל, אקוודור ובסוף לשדה התעופה "באלטרה" על האי סנטה קרוז בגלפאגוס. במהלך הטיסות האלה סיימתי סוף סוף את הספר והתחלתי "אשת איש" של שלי יחימוביץ'. הטיסות היו נוחות והמזוודות הגיעו בשלום. בשדה התעופה בגואייקיל בדקו לנו את המזוודות לוודא שלא נכניס לאיים עפר או צמחים או שאר מרעין בישין שייפרו את האיזון האקולוגי. הבדיקה עלתה $20. בשדה התעופה בגלפאגוס שילמנו עוד $100 "כרטיס כניסה חופשית" לכל השמורות. 

יום חמישי:
הגעה לגלפאגוס. מזג אוויר נעים וקצת לח, לפעמים גשם. 
איך שיצאנו משדה התעופה פגשה אותנו להקה של boobies (בשלב זה לא זיהינו איזה זן אבל אני די בטוחה שהם היו כחולי הרגליים). בהמשך: המתנה אינסופית לאוטובוס מחוץ לשדה התעופה. ייתכן שהוא הגיע בסוף, לעולם לא נדע, כי פתאום שני שוטרים צעירים שעמדו לנסוע משם העירה ל-puerto ayora הציעו לנו טרמפ. כך סתם. היו מאד חמודים. הביאו אותנו עד למלון, שהזמנו דרך booking. היה קשה להחליט על מלון שם, ב-puerto ayora. בכוונה אין שם פיתוח מי יודע מה והמלונות די פשוטים. בסך הכל רצינו להסתובב על האי המיושב היחיד (כמעט) בכל הגלפאגוס ולישון היטב בלילה לפני שנעלה על הסירה.  הגענו עם voucher אבל המלון כלל לא ידע שיש לנו הזמנה. זה היה פונדק מצ'וקמק של אמריקאי שהתחתן עם אישה מקומית. האישה לא היתה בכלל, נסעה לבקר את בנה בארגנטינה. החדר הזכיר לי חדר בקיבוץ. היו שתי מיטות - אחת גדולה יותר ואחת מיטת יחיד - אבל ברור שלא יכולנו להיכנס יחד באף אחת מהן. בסוף ישנתי במיטת היחיד ו-T בגדולה יותר. במקלחת בקושי היה זרם מים, וכמעט לא היו מים חמים להתקלח. בעל הפונדק היה מאד נחמד, רץ להביא לנו קפה וניסה לסדר את המים החמים. לא ממש הצליח לו.

אחרי יומיים של חוסר שינה (פרט לנמנום בטיסות) נרדמנו אחר הצהריים ובקושי הצלחתי להתעורר לקראת הערב. 

יצאנו ברגל להסתובב "בעיר" מרחק הליכה של רבע שעה מהפונדק. חנויות מזכרות ומסעדות, מחירים מופקעים כיאה לעיירת תיירים. קניתי לי כובע ב-$18 (אחרי מיקוח). דווקא המסעדה שהמליץ עליה בעל הפונדק היתה מאד מוצלחת. 

בשוק הדגים הסתובבו אריות ים, יוני גלפאגוס ושקנאים חופשי ליד האנשים. מידי פעם זכו בדג. זה היה המפגש הראשון שלנו עם בעלי החיים באיים האלה, והיינו מוקסמים. תחושת הקסם הזאת לא חלפה גם אחרי יותר משבוע.

יום ששי: 

יצאנו לסיבוב בבוקר, בעיקר לנסות למצוא מלון חלופי ללילה הבודד שנותר לנו עד שנתחיל את השייט. ב-hotels ראינו שיש מבצע חצי מחיר על לילה במלון Red Mangrove ממש על החוף, גם הוא מרחק הליכה מהעיר. יותר קרוב אפילו. הלכנו לשם ופקידת הקבלה טענה שנותר חדר אחד בלבד במחיר כפול ממה שהוצע באינטרנט. כאשר אמרנו לה את זה זה לא עשה עליה שום רושם. שאלנו אם אפשר להסתובב במלון ולראות את החדר והיא הסכימה. כשחצינו את חדר האוכל גילינו את אריות הים שהשתלטו על חצר המלון, על כסאות הנוח ומתחת לשולחנות בחוץ, והוקסמנו לחלוטין. בדקנו את החדר המוצע וגם הוא היווה שיפור ניכר על פני הפונדק המצ'וקמק. בדקנו את זרימת המים ואת הטמפרטורה שלהם.

הזמנו את החדר דרך האתר, בחצי מחיר, והתייצבנו אצל פקידת הקבלה ההמומה עם ה-voucher האלקטרוני. החדר לא היה מוכן (וגם כשחזרנו מהטיול שלנו 4 שעות אחר כך עדיין לא היה מוכן !) אז השארנו אצלם את המזוודות ויצאנו. 

באותו הערב כבר לא חיפשנו מסעדה, התיישבנו בשוק הדגים  - היו שם שולחנות וכסאות פלסטיק, וקיבלנו ארוחת דגים טריים מצויינת במחיר סביר לגמרי.