יוצאת לדרך חדשה

השבוע שעבר חלף כל כך מהר שלא שמתי לב אפילו וכבר נהייה סוף שבוע

הנכדים ישנו אצלנו בשבת האחרונה של חנוכה וזה היה תענוג צרוף

בסוף נשמותק אפילו לא רצה להיפרד. היינו בתל אביב במסעדה (הרברט סמואל, אגב, מצוינת) ובתי פגשה אותנו שם, כי גם בן של בן דוד מאנגליה הגיע ארצה (לכנס רופאים) אז ניצלנו את היום הפנוי כדי להיפגש. בסוף הארוחה בתי קמה לקחת את הילדים הביתה ונשמותק התחיל לבכות שבמקום ללכת הביתה בא לו שניקח חדר במלון....מאיפה באים לו הרעיונות האלה, אלוהים יודע. כנראה ראה מסביב חוף ים, מלונות - זה עשה לו אסוציאציות. 

עוד הברקה של נשמותק: חתני ממציא להם כל הזמן שמות חיבה. לפני כמה ימים נשמותק אמר לו "אבא, אני יודע שאתה חושב ש זה שם חיבה, אבל אני חושב שזה שם גנאי. אני מבקש שלא תקרא לי ככה".

הילד בין שלוש וקצת. מאיפה הוא מביא את הדברים האלה? כשחתני שאל אותו אז איך הוא רוצה שיקרא לו, הוא אמר את שמו המלא. כך קוראים לו בגן (בניגוד לגן הקודם שם המציאו לו שם חיבה אחר שכולנו התחברנו אליו). חתני הסכים מיד כמובן, ורק שאל אותו אם את שמות החיבה הישנים עוד אפשר לקרוא לו, ונשמותק הסכים. 

מה עוד היה לי השבוע? 

אימון כמובן (שלי, לא של המתאמן שלי. הוא היה בנסיעת עסקים בשבוע שעבר). מנטורינג. 

שוב יצא לי לאמן קצת (אימנו בתורות, כל אחת לקחה על עצמה חלק מהאימון) ושוב זה יצא ממש טוב.

התחלתי לתכנן לעצמי אתר אינטרנט. לא בקטע של לשווק אותו ולקדם אותו אבל בקטע שאם מישהו ישמע עלי או יקבל עלי המלצה, הוא יוכל לחפש בגוגל ולמצוא אותי באתר. 

התחלתי לכתוב כמה דברים...זה עדיין מתבשל לי. כשתהיה לי טיוטה יותר מגובשת אולי אעלה אותה כאן. 

היום עשיתי clearway לחברה אחרת מהקורס. הפעם לקראת סדנא שהיא מעבירה מחרתיים. 

בתחילת השיחה היא אמרה שהיא לא בטוחה שהיא זקוקה ל-clearway הזה כי היא די מוכנה וכבר עשתה סדנא כזו כמה פעמים.

אבל בגלל שמספר האנשים הוא גדול יותר והזמן שעומד לרשותה ארוך יותר מאי פעם היא חשבה שאולי בכל זאת...

בסוף השיחה היא אמרה שבאמת זה חידד לה המון דברים, בעיקר לגבי המטרות, התוצאות האפשריות וההוויות שהיא רוצה להיות בהן במהלך הסדנא, אז היא שמחה שעשינו זאת. 

שאריות הצינון עדיין נותנים בי (וגם ב-T) אותותיהם אז לא לגמרי חזרתי לפעילות הספורט, אבל בהחלט הבריאות הולכת ומשתפרת. 

אנחנו מצליחים להתמיד גם באכילה הבריאה, ואמנם מה שאני יורדת בגרמים T יורד בקילוגרמים (גברים והמטבוליזם שלהם!!!) אבל שנינו מרגישים עם זה טוב. 

הניתוח של T נקבע ל-17/1 ואני מאד מאד מקווה שיילך טוב, שהוא יתאושש ממנו יותר בקלות ויותר במהירות ובעיקר שהוא יצליח: לעצור את היווצרות הדלקות ויעלים את הכאב שפוקד אותו כל יום וכל לילה. 

במסגרת הביקורים מחו"ל : בשבת מגיעה בת דודה של T מאנגליה (אבל יש לה דירה משלה במודיעין אז הם לא יתארחו אצלנו, מקווים רק להיפגש איתם כמה שיותר). 

בשני הבא מגיע בן דוד שלי משיקאגו עם בנו בן ה-10 : הם יתארחו אצלנו עד ל-7/1. המטרה: לקרב את הילד למורשת היהודית שלו, לקראת לימודי הבר מצווה המתקרבים (בארה"ב כנראה מתחילים עם זה מוקדם). הילד ממש לא מתחבר ליהדותו (שרשמית באמת איננה - כי האמא שלו לא יהודיה) והוא גם ילד: לא בא לו לבלות את ימי ראשון החופשיים שלו ב-Hebrew School. אבל בן דודי חש שזה חשוב לו, ושהילד יודה לו כשיגדל...

האמא תישאר בשיקגו עם שתי הבנות הקטנות. מקווה ליהנות מהביקור שלהם. מקווה גם שיהיה להם מזג אוויר נורמלי (ברור שאין כאן קור כמו בשיקגו, אבל בכל זאת אם יהיו גשמים וברד זה בהחלט יעיב על הביקור). 

זהו להפעם

שבוע טוב ושמשי