שלום לך קלפטומנית עלומה
שמי אמפיארטי ואני חברה בקאנטרי של רעננה כבר שנים רבות.
ושנים רבות אני כבר שומעת את התלונות של חברותי למלתחה שנגנבים להם פריטים שהשאירו במלתחה בזמן ששחו, התעמלו או אפילו התקלחו...
ושנים התקוממתי על זה, איך יכול להיות דבר כזה, ומי תעשה כאן דבר כזה לחברותיה/שכנותיה...
וניהלתי יחד עם הנשים המוטרדות שיחות ערות על מה אפשר לעשות, וכמובן שלא ניתן לשים מצלמות אבטחה בתוך המלתחה מטעמי הפרטיות והצניעות...
שהרי כולנו מתפשטות ומתלבשות שם, או מסתובבות עם (וחלק בלי) מגבת למקלחת ובחזרה...
והנה בשבת זה קרה גם לי. אבל הרי את יודעת את זה.
קבענו עם חברים לצהריים מייד אחרי הספורט אז לשם שינוי הבאתי בגדים יותר יפים להחלפה - וכיוון שכך, הבאתי אותם על קולב.
תליתי את הקולבים מעל לתיק הספורט שלי (יש לי לוקר עם מנעול אבל הוא קטן יחסית ואני מכניסה אליו רק את התיק עם הארנק, טלפון וכו ושומרת בו באופן קבוע שמפו וקרם כדי שלא אצטרך לסחוב הלוך ושוב בכל פעם מחדש).
על המתלה היו (לפי הסדר הזה): מכנסי ג'ינס, חולצה סרוגה בצע טורקיז (חדשה, הפריט היחיד שקניתי לעצמי בטיול האחרון לחו"ל), ועל כל זה "הלבשתי" את הז'קט שלי (שהסתיר את הרוב).
עליתי לחדר כושר להתעמל במשך כשעה, ואני די בטוחה (למרות שלא במאה אחוז) שכאשר ירדתי משם, הכל עדיין היה במקום.
יצאתי לדשא לשבת עם חברים על כוס קפה עד שאגמור להזיע, גם זה ארך בערך שעה. כנראה שמתישהו בזמן הזה את עברת במלתחה.
לא היו הרבה אנשים בקאנטרי בשבת וכנראה מצאת לך זמן טוב למזימתך.
כאשר חזרתי להתקלח, לא שמתי לב בכלל לבגדים שעל הקולב. את יודעת, הפעולות די אוטומטיות.
נועלים את הארנק בלוקר, מוציאים משם את השמפו וכו, מתפשטים, מתעטפים במגבת, הולכים למקלחת, מתקלחים, חוזרים, מתנגבים, מתחילים להסתרק ולהתמרח.....ואז מתחילים להתלבש.
הבגדים התחתונים היו מונחים בשקית בתוך תיק הספורט. לבשתי אותם ואז באתי ללבוש את המכנסיים והחולצה......
וגיליתי שאין חולצה! הקולבים היו מונחים בדיוק היכן שהשארתי אותם. על הקולב של הג'ינס עדיין ישבו הג'ינס.
הז'קט עדיין כיסה את הכל.
הקולב של החולצה היה בדיוק היכן שהשארתי אותו - בין הג'ינס לז'קט. אבל חולצה - אין!!!
חיפשתי על הרצפה, אולי נפלה בטעות.
ביקשתי מהמנקה שתבדוק ב"אבידות והמציאות" אולי מישהי מצאה אותה על הרצפה או על הספסל והביאה לך למשמרת. אך לא.
את בזריזותך פשוט החדרת יד מאומנת אל מתחת לז'קט שלי, החלקת את החולצה מהקולב שלה והופ - העלמת אותה כנראה בתיק או שקית או...מי יודע?
תחושה מוזרה של חילול עברה בגופי. מישהי שלחה יד ולקחה משהו: שלי. זו היתה תחושה לא מוכרת, ולא נעימה.
מה בדיוק חשבת לעצמך? אין לי שום דרך לדעת. הבאת בחשבון שכל מה שיש לי ללבוש עכשיו זו החולצה הזאת שהכנתי לי במיוחד, וחולצת הספורט המיוזעת איתה התעמלתי? זה עניין אותך בכלל? כנראה שלא. כנראה שזה יותר חזק ממך, כי הבנתי שאת פעילה המון זמן במלתחה הזאת, ואיש לא יכול לעשות נגדך דבר.
כנראה שאת חולה - באמת - קלפטומניה זו מחלה ככל מחלות הנפש. והאמת, יש לך טעם טוב.
הנשים סביבי הביעו כרגיל את מורת רוחן מהתופעה את ייאושן מחוסר התוחלת - כי אין באמת דרך לפתור את הבעייה, פרט ל...לא להשאיר כלום במלתחה, לקחת תמיד הכל איתי - לחדר כושר, לדשא, לבריכה (וגם מהכיסא בבריכה מישהו פעם "הרים" משקפת שלי שהיתה טמונה מתחת למגבת).
ניסיתי לחשוב שאולי את היית זקוקה לחולצה הזאת יותר ממני, אבל המחשבה הזו מייד בוטלה כי את חברה בקאנטרי, ברעננה, כלומר - הפרוטה מצויה בכיסך.
למזלי היה עלי החלק העליון של הטרנינג (שקניתי בשבוע שעבר) - אותו לא השארתי במלתחה כי חששתי שיהיה לי קר בחוץ. לבשתי אותו מעל לחולצת הספורט המיוזעת, אבל הוא לא ספג זיעה והיה נקי, יחסית. לבשתי אותו ישירות על הגוף, ללא חולצה, וכך נפגשנו עם החברים לצהריים.
לא שזה מעניין אותך, כמובן. את הרי לא חשבת עלי כאשר שלפת את החולצה שלי מהקולב.....
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
