יוצאת לדרך חדשה

עברה שנה מאז סיימתי את תכנית המאמנים באימושיין וכפי שנקבע כבר אז, התכנסנו כולנו (כמעט כולנו) למפגש בבית הספר, מפגש בן יום שלם שכלל כמובן גם לימודים - כי נטלי לעולם לא שוקטת על שמריה וסאטיה ממשיכה להתפתח כל הזמן ותמיד יש עוד דיוק ועוד חידוד ועוד התעמקות ותמיד יש עוד מה ללמוד. 

ביום האחרון ללימודים (שאגב היה אז סוער במיוחד - 7/1/2015 -  וחלק מהמשתתפים לא הצליחו גם אז להגיע, בעיקר מפאת השלג) ביקשה מאיתנו נטלי לכתוב לעצמנו מכתב, כאילו אנו כותבים אותו בעוד שנה, ולספר לעצמנו איך עברה /תעבור לדעתנו השנה הקרובה.

אז הנה המכתב שלי: 

"אמפי יקרה

כותבת לך מינואר 2015 בסיום קורס מאמנים. 

היום (31/12/2015) אולי את באותו משקל ואולי 20 קילו פחות או יותר, אבל בכל מקרה את מקבלת את הגוף שלך ושלמה עם כל חלקיו. 

הצורך שלך בריצוי פחת באופן משמעותי, ואת הרבה יותר ישרה, ישירה ונוקבת גם עם משפחתך וחברייך וגם עם מתאמנייך.

פיתחת יכולת לסמוך על עצמך, על היכולות שלך, בעיקר על היכולת להתפרנס ולהתמודד עם כל מה שיצוץ במציאות שלך, וכתוצאה מכך את יותר סומכת על אחרים.

במהלך השנה האחרונה התאמנת גם על דימוי הגוף, גם על היכולת לסמוך על עצמך וגם על מערכות היחסים שלך עם T, עם אמא שלך ועם ק' (*חברת ילדות במערכת יחסים בעייתית במיוחד).

כמאמנת סאטית את הרבה יותר סאטית, יותר איטית, יותר קשובה, יותר מקפידה על עבודה עם תחושות הגוף והנשימה, לא מרצה כל כך ולא מוותרת כאשר אנשים מנסים "לזוז". 

גם באימון וגם בחייך הפרטיים את הרבה יותר חומלת והרבה פחות שיפוטית. 

בעסק שלך את עוסקת גם בהתנדבות וגם אימון בתשלום ויש לך לפחות 8 מתאמנים. 

יש לך תקציב שנתי שאותו את מתכננת ומתחזקת יחד עם T. 

שמרת על קשר עם חברייך וחברותייך הקרובים ביותר מאימושיין, ואת מטפחת ומפתחת את היחסים האלה ואת היחסים עם חברותייך ובני משפחתך הקרובים והאהובים. אם עדיין נותרו קשרים לא מיטיבים, כבר הרפית גם מהם. 

חייך שלווים והרמוניים ואת רואה את המציאות כפי שהיא

באהבה רבה

אמפי 7/1/2015"

זה מה שכתבתי לעצמי לפני שנה כאשר דמיינתי את השנה הקרובה. 

אני יכולה לומר שלא ירדתי או עליתי 20 קילו אבל בחודשים האחרונים כבר ירדתי 3.5 קילו. מקווה שאמשיך.

מנגנון הריצוי שלי באמת פחת (לא לגמרי) ואני הרבה יותר ישרה, ישירה ונוקבת גם בחיי הפרטיים וגם באימון. 

באמת התאמנתי השנה על דימוי הגוף ועל היכולת לסמוך על עצמי ואני מרגישה שחרור עצום בתחומים האלה. יש עוד על מה לעבוד אבל בהחלט נעשתה דרך. נעשתה דרך גם ביחסים שלי עם T ועם אמא (מבחינת האימון), פחות נגעתי ביחסים עם ק'. עוד יש על מה לעבוד :)

כמאמנת יש לי כמובן עוד דרך אבל מרגישה התפתחות משמעותית ואני גם עובדת על זה המון כך שבכל פעם אני משילה שכבה מגבילה נוספת. 

מה ששמחתי לראות זו באמת החמלה הגדולה שפיתחתי, והשיפוט - שפעם היה עולה אוטומטית גם אם לא הייתי מבטאת אותו - היום כבר הרבה הרבה הרבה פחות עולה. נדמה לי שכאן באמת היתה הצמיחה הגדולה ביותר שלי מאז שהתחלתי עם סאטיה. 

אני באמת מאמנת גם בתשלום וגם בהתנדבות, רק שאין לי כרגע 8 מתאמנים. בסה"כ אם סופרים מההתחלה אז היו לי עד כה 8 מתאמנים אז אולי הייתי צריכה לדייק את ההתנבאות

החלק של התקציב כמעט מדויק - אנחנו לא מתכננים את התקציב לגמרי מראש לשנה אבל הוא יותר ממאוזן והמעקב עליו מתבצע באופן חודשי כך שאני מאד מרוצה מאיך שזה מתנהל. 

בהחלט שמרתי על קשר עם החברים והחברות מהקורס, עם חלקם אני ממש נפגשת, עם חלקם זה יותר טלפון ווואטסאפ אבל אנחנו חבורה די מגובשת ונעזרים זה בזה כל הזמן. השנה באמת שמרתי על קשר נהדר עם החברות (והתקרבתי מאד לחברת ילדות מ' שחזרה לחיי) ועם המשפחה ואין לי היום קשרים לא מיטיבים. חיי באמת שלווים והרמוניים ואני משתדלת תמיד לראות את המציאות כפי שהיא, בלי להתעסק עם מה אמור להיות או מה היה יכול להיות....

בפוסט הבא אולי אכתוב את מה שדמיינתי לי ל-2016

שנה אזרחית טובה לכולם