לפני כמה שנים גיליתי בלוגרית בשם "אמבטיית שמש" שהתגלתה ככותבת מרתקת ורהוטה, היא מופיעה אצלי בקבועים ואני גם מנויה דרך הדוא"ל לכל פוסט שלה. היא לא כותבת הרבה אבל היא כותבת נהדר, לדעתי ממש ברמה של סופרת שהייתי בכיף קונה וקוראת את ספריה.
ואמנם הפוסטים שלה מצד אחד אישיים מאד ובוחנים בעין מיומנת וחדה את מסתרי הנפש האנושית, ומצד שני תמיד מסופרים כסיפור - מצד שלישי, כאילו לא על עצמה (ובאמת חלק מהדמויות אינם היא, לדעתי).
והנה כתבה "אמבטיית שמש" שני פוסטים, הצילו והצילו2 - בהם כותבת כביכול בתה בת ה-15 (ייתכן מאד שזו בתה שנכנסה לכתוב בבלוג, ייתכן שזו היא שכרגיל כותבת על עצמה דרך מבט של צד שלישי) ובהם היא מציירת מצב מדאיג מאד של אם שנכנסה לדכאון עמוק, עוברת ממיטה למיטה, לוקחת כדורי נוגדי דיכאון שכלל אינה עוזרים לה, וחושבת שהחיים מיותרים. הבת הכותבת (או שמא זו אמבטיית שמש עצמה) מאד מודאגת ממצבה של האם, כמובן, דואגת גם על עצמה (חוששת משירותי הרוויה, חוששת שתילקח למשפחה אומנת, למשל) - הזכירה בחטף את האב ש"משתדל" אך אובד עצות...
וכאשר התגייסנו כמה מקוראיה לייעץ (לקבל טיפול, להתאשפז, לקבל סיוע מחברים קרובים או משפחה) כתבה הבת-בשם-האם שמה שכרגע יעזור לאמה הוא שאחרים שעברו מצבים דומים יכתבו ויספרו לה על עצמם.
ייתכן שזהו רק סיפור אבל ייתכן מאד שזו המציאות הקשה מאד של המשפחה כרגע - והחלטנו כמה בלוגרים להתגייס לעזרתה, ולו רק למלא אחר בקשתה של הבת-בשם-האם הזו.
אז הנה אני שולחת אליכם את בקשתי זו: אנא קיראו את "הצילו" ואת "הצילו 2", ומי מכם שיש לו סיפור דומה לספר - על עצמו, על בני זוג או קרובי משפחה - אנא שתפו את "אמבטיית שמש" בחוויותיכם או שילחו לה מאמרים בנושא.
גם אם כל הסיפור מצוץ מן האצבע - לא יכולתי להסתכן שהוא אמיתי ומסוכן עד כדי סכנת חיים - והחלטתי לעשות כמיטב יכולתי כאן בכלים המוגבלים האנונימיים הוירטואליים שברשותי כדי לעזור
תודה מראש
אמפי
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
